ילדים

האם לחשיפה ל-Atomoxetine בזמן היריון השפעה על הסיכון למומים מולדים? (J Clin Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית ל- Atomoxetineבשלב מוקדם של ההיריון אינו מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים, מומים לבביים או מומי גפיים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אודות שימוש בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בזמן הריון התמקדו בתכשירים המעוררים את מערכת העצבים המרכזית, אך אין נתונים רבים אודות הבטיחות של Atomoxetine במקרים אלו. במחקר הנוכחי הם בחנו את שיעורי הימצאות מומים מולדים מג’וריים, כמו גם מומים לבביים ומומי גפיים, בעקבות חשיפה ל- Atomoxetine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון.

מחקר העוקבה כלל כ-2.4 מיליון הריונות שהסתיימו בלידת חי ותועדו במאגרים ארציים בדנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 2003-2017, כמו גם 1.8 מיליון הריונות שהסתיימו בלידת-חי ותועדו במאגר US Medicaid Analytic eXtract בארצות הברית בשנים 2001 עד 2013. הם השוו את שיעורי הימצאות מומים מולדים מג’וריים ביילודים בין הריונות עם חשיפה ל- Atomoxetine והריונות ללא חשיפה לטיפול התרופתי.

החיפוש הוביל לזיהוי 368 הריונות עם חשיפה ל- Atomoxetine במהלך הטרימסטר הראשון להריון בארבע המדינות הנורדיות ו-622 הריונות עם חשיפה לתרופה בארצות הברית.

מהנתונים עולה כי חשיפה ל- Atomoxetine במהלך הריון מוקדם לא לוותה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים, כאשר יחס ההימצאות של מומים מולדים מג’וריים עמד על 1.18 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.60) ויחס ההימצאות המתוקן עמד על 0.99 (רווח בר-סמך 95% של 0.74-1.34).

עוד עולה מהממצאים כי לא תועד סיכון מוגבר למומים לבביים (יחס הימצאות מתוקן של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 0.86-2.09) או למומי גפיים (יחס הימצאות מתוקן של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.38-2.16).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לאחר חשיפה ל- Atomoxetine בהיריון מוקדם, הם לא זיהו עליה בסיכון למומים מולדים מג’וריים באופן כללי, ולמרות חוסר ודאות מסוימת באשר לגודל המדגם, לא תועדה עליה משמעותית בסיכון למומים לבביים או מומי גפיים.

J Clin Psychiatry, January 16, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה