מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה כי בנשים עם אבחנה קודמת של הפרעה בתפקוד הלב תוארה עליה מתונה בסיכון לקדם-רעלת היריון ועליה משמעותית בשיעורי הפרעה בגדילת עובר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קדם-רעלת היריון מלווה בהפרעה בתפקוד הלב לאחר הלידה; עם זאת, טיב הקשר אינו מובן היטב. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נועד לקבוע את שיעורי הימצאות קדם רעלת היריון בנשים עם הפרעה קודמת בתפקוד הלב (מקטע פליטה של חדר שמאל קטן מ-55%) ולבחון את הקשר בין תוצאות היריון ובין המצב הלבבי טרם ההיריון.
מדגם המחקר כלל 282 הריונות.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות קדם-רעלת היריון לא היו גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (4.6% לעומת 4.6%, p=0.99); ב-12 נשים תועדו גורמי סיכון מיילדותיים וב-13 נשים תועדו גורמי סיכון רפואיים לקדם-רעלת היריון.
בקרב נשים עם אבחנה קודמת של קרדיומיופתיה תועד שיעור גבוה יותר של קדם-רעלת היריון לפני שבוע 37 (1.8% לעומת 0.7%, p=0.03) והפרעה בגדילת עובר (15.2% לעומת 5.5%, p<0.001).
החוקרים לא זיהו קורלציה בין תפקוד דיאסטולי או סיסטולי ובין תוצאות ההיריון.
טיפול בחסמי ביתא במהלך ההיריון ניתן ל-116 נשים ונקשר עם מדד סטיות תקן נמוך יותר של משקל הלידה (הבדל מתוקן של 0.31-, p=0.04).
החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר אינם מעידים בהכרח על קשר סיבתי בין הפרעה בתפקוד הלב ובין קדם-רעלת היריון. הם מוסיפים כי המנגנון בבסיס הקשר בין קרדיומיופתיה ובין הפרעה בגדילת העובר דורש מחקרים נוספים, אך תתכן השפעה של השימוש בחסמי ביתא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!