ילדים

חשיבותו של הברזל בתהליכי למידה; מאמר אורח מאת ד”ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים ובהמטואונקולוגיה

ברזל

ברזל נחשב אחד היסודות החיוניים ביותר לגופנו. הוא משתתף בתהליכים פיזיולוגיים שונים, וחשוב לצרוך אותו כבר מגיל צעיר שכן ההשפעות של מחסור בברזל עשויות להיות משמעותיות מאוד.
מחסור בברזל עשוי להוביל לתסמינים כמו נשירת שיער, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, חיוורון, חוסר תיאבון, עייפות, עצבנות, חולשה, כאבי ראש וסחרחורות.
כאשר מדובר על ילדים, ובמיוחד בגילאי בית הספר, מחסור בברזל עשוי להשפיע לא רק על התפקוד הכללי עצמו, אלא גם על יכולות הלמידה של הילד.

חוסר בברזל משפיע על תהליכים רבים בגוף

מחסור בברזל הוא תופעה שכיחה בגיל צעיר: עד 40% מהתינוקות בישראל עלולים לסבול ממחסור ברמה כזו או אחרת ומכאן המלצתו של משרד הבריאות לתת ברזל לכלל התינוקות מגיל 4 חודשים ועד גיל שנה וחצי (באופן מניעתי). גם בגילים מאוחרים יותר מדובר בתופעה שכיחה שאינה תמיד מאובחנת. ההערכות הן שכחמישית מבני הנוער בישראל סובלים מחוסר בברזל שעלול להוביל גם לאנמיה.[1]

נדמה שההשפעה המשמעותית ביותר וארוכת הטווח – בעיקר כאשר המחסור בברזל נוכח בגיל צעיר – היא ההשפעה הקוגניטיבית. מתברר שמחסור בברזל יכול להוביל לעיכוב התפתחותי בתינוקות ובילדים, להשפיע על מנת המשכל ואפילו לגרום לשינויים במבנה המוח עצמו. בנוסף לכך, נמצא קשר מחקרי בין חוסר בברזל לבין חומרת התסמינים בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

מה הקשר בין ברזל לבין הפרעות קשב וריכוז?

הפרעות קשב וריכוז [והיפראקטיביות], ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) קיימות אצל כ–10% מהאוכלוסייה, והמקור להן הוא נוירולוגי (עצבי), כלומר כזה הקשור במערכת העצבים, וליתר דיוק בשל שיבוש בפעולת המוליך העצבי דופמין. הפרעות קשב וריכוז מתפתחות כבר בשנים הראשונות לחייו של אדם (עד גיל חמש), ולרוב לא חולפת גם בגיל מבוגר. הביטויים המרכזיים שלהן הם קושי בריכוז ובהקשבה (ומכאן שמן), קושי בביצוע משימות ממושכות, הסחת דעת והיפראקטיביות.

מחקרים שנערכו מצאו כי חוסר בברזל עשוי להחריף את התסמינים של ADHD וכי ישנו קשר בין רמות הפריטין – חלבון שתפקידו לאחסן את הברזל בגופנו ולייצר מאגרי ברזל זמינים – לבין נוכחותם של תסמינים הקשורים להפרעות קשב וריכוז, זאת ככל הנראה בשל השפעת הברזל על הדופמין שהוזכר קודם לכן.

כך למשל מחקר שפורסם בכתב העת Archives of Pediatric and Adolescent Medicine מראה [2] כי רמות הפריטין הממוצעות בילדים עם ADHD היו נמוכות באופן מובהק בהשוואה לילדים ללא הפרעות קשב וריכוז וכי אצל 84% מהם רמות הפריטין היו נמוכות במיוחד. ל־32% מהילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז נמצא שיעור פריטין נמוך מ־15 ננוגרם למ”ל (ננוגרם = מיליארדית הגרם), מה שנחשב ממצא חריג במיוחד.

לשמחתנו, המחקר מראה שטיפול באמצעות תרופות המכילות ברזל ומעלות את מדד הפריטין בדם, שיפר גם את רמת החומרה של תסמיני הקשב והריכוז .

לכל אורך שנות הילדות (וגם אחר כך!), חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה בברזל ולפנות לרופא הילדים לביצוע בדיקת דם הכוללת גם בדיקה של מאגרי הברזל (פריטין). במידה וישנו חשש לחוסר – כמו במקרים שבהם תזונת הילד אינה מאוזנת או כשמופיעים תסמינים – יש לשקול טיפול מתאים בברזל. הטיפול הינו קל ובטוח בדמות תרופה בטיפות או סירופ (כדוגמת טיפטיפות פריפל המאושרת על ידי משרד הבריאות) שעשויים לשפר את איכות החיים ואת בריאותם של הילדים.

מקורות:

  1. Haimi, Motti et al. “Determinants of Iron Deficiency and Anemia among Adolescents in a Multi-Cultural Country.” Journal of Blood & Lymph(2019): n. pag.
  2. Konofal E, Lecendreux M, Arnulf I, Mouren M. Iron Deficiency in Children With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Arch Pediatr Adolesc Med.2004;158(12):1113–1115. doi:10.1001/archpedi.158.12.1113
  3. Rucklidge JJ, Eggleston MJF, Boggis A, Darling K, Gorman B, Frampton CM. Do Changes in Blood Nutrient Levels Mediate Treatment Response in Children and Adults With ADHD Consuming a Vitamin-Mineral Supplement? J Atten Disord. 2021 Jun;25(8):1107-1119. doi: 10.1177/1087054719886363. Epub 2019 Nov 9. PMID: 31707909.
  4. Konofal E, Lecendreux M, Deron J, Marchand M, Cortese S, Zaïm M, Mouren MC, Arnulf I. Effects of iron supplementation on attention deficit hyperactivity disorder in children. Pediatr Neurol. 2008 Jan;38(1):20-6. doi: 10.1016/j.pediatrneurol.2007.08.014. PMID: 18054688.

למידע מתוך אתר משרד הבריאות

הפרעות קשב וריכוז

טיפטיפות 

למידע מתוך אתר מכבי

למידע מתוך אתר ויקי־רפואה

למידע מ’העמק’

למידע נוסף מכבי

למידע מאתר מדעת

למידע מאתר אינפומד

למידע נוסף מאתר ויקי־רפואה

למידע מתוך הדוקטור

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים עם דלקת לבלב חדה צפויים לפתח אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר 12 חודשים, כאשר הגורמים העיקריים המנבאים סיבוך זה כוללים דלקת לבלב אידיופטית, מחלה בדרגת חומרה בינונית-חמורה או חמורה והיסטוריה קודמת של סוכרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני נקשרה באופן מסורתי עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    בנשים עם צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד נרשמה עליה של 56% בסיכון לאבחנה של לופוס, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מוצרי מזון אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. מבין כלל מוצרי המזון, משקאות ממותקי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים נקשרו בקשר הבולט ביותר עם לופוס. להערכת הקשר […]

  • צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    בילדים עם נטייה גנטית לסוכרת מסוג 1, צריכה רבה יותר של פירות, שיבולת שיעול או שיפון עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 ואוטואימוניות של איי לבלב עד גיל 6 שנים, בעוד שצריכת פירות יער עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study […]

  • אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי צריכה רבה יותר של אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לגאוט, כאשר העלייה בסיכון בולטת יותר בגברים לעומת נשים. הבדלים תלויי-מגדר אלו עשויים לנבוע מהבדלים בסוגי האלכוהול ששותים גברים ונשים ולא מהבדלים ביולוגיים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן את הקשר בין צריכה כוללת וספציפית של אלכוהול ובין הסיכון […]

  • הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת מלח בחולים עם צריכת נתרן יומית גבוהה ובסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים עשויה להפחית את הסיכון להיארעות הפרעת הקצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מסבירים כי אין מחקרים רבים להערכת הקשר בין צריכת נתרן ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת […]

  • צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכה גבוהה יותר של חלבון, בפרט סויה, כחצי שעה לפני השינה מלווה בשיפור איכות השינה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עם הגיל חלה ירידה באיכות השינה, כאשר איכות שינה ירודה מלווה במכלול סיכונים רפואיים, כולל סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לפיכך, הם ביקשו לבחון […]

  • חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים נוירו-התפתחותיים בילדים עד גיל 14 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין בזמן היריון ובין התוצאות הנוירו-התפתחותיות בצאצאים. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נעסוק בשאלות בנושא השמנה – מה משפיע יותר על התפתחות השמנה: הגנטיקה או הסביבה, האם השמנה היא תמיד מחלה ולמה יש שינוי בצורת ההשמנה לאחר גיל המעבר? בפרק זה נבחן את תפקידי הגנטיקה והסביבה בהתפתחות השמנת יתר, ננסה להבין איך הם משתלבים זה בזה, ונשמע מפרופסור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה