בתאריך 1.7.22 התקיים יום עיון בנושא טרשת נפוצה, פוריות ותכנון משפחה.

אנו ב-MERCK רואים חשיבות רבה בתכנון המשפחה למתמודדים עם טרשת נפוצה ושמחים להנגיש לכם את עיקרי הדברים שנאמרו על ידי הרופאים שהציגו בכנס:

טרשת נפוצה מאובחנת יותר בקרב נשים בגיל הפוריות מאשר בכל קבוצת גיל אחרת, מה שהופך את תכנון המשפחה לנושא שכיח עבור חולי טרשת נפוצה.^1,2

בחירת טיפול תרופתי בתכנון משפחה:

קיימות הנחיות/המלצות ממקורות רבים על מנת לסייע לרופאים ולמטופלי טרשת נפוצה לניהול אספקטים טרום טיפוליים וטרום לידתיים. בין האספקטים השונים, נכלל נושא בחירת הטיפול התרופתי.

הגורמים שיש לקחת בחשבון ולדון עם מטופלים בעת בחירת טיפול כוללים:^3,4

• דרך מתן הטיפול.
• יעילות הטיפול.
• חומרת מחלת המטופל/ת.
• זמן פינוי הטיפול הקודם מהגוף (washout).
• השפעה אפשרית של חשיפה לעובר במהלך ההריון.
• בטיפולים מסיומים, קיימים סיכונים אפשריים בהפסקת טיפול לפני שמנסים להרות. סיכונים אלו כוללים החמרה במחלה עקב rebound (התפרצות מחודשת של המחלה). ^5-8

קיימים טיפולים אשר ניתן להשתמש בהם במהלך הריון והנקה.

לגבי טיפולים נוספים, ניתן תוך תזמון מתוכנן של הטיפול להמשיך להגן על המטופלת מבלי שתהיה חשיפה של התרופה לעובר. כמובן שגישות אלו מחייבות יעוץ ומעקב של הנוירולוג המטפל.

ישנם גם טיפולים שאסורים לחלוטין בהריון ויש להפסיקם במועדים המתאימים לפני הניסיון להרות.

חשוב להדגיש שההתייעצות לפני הריון מומלצת לא רק לנשים אלא גם לגברים עם טרשת נפוצה.

אי פיריון

אי פוריון מוגדר ככישלון להרות תוך 12 חודשי קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה (או הזרעה) בנשים מתחת לגיל 35 או תוך 6 חודשים בנשים מעל גיל 35. ⁹

המידע על ההשפעה של תרופות המשנות את מהלך המחלה לטיפול בטרשת נפוצה על הפוריות הוא דל ומבוסס על מחקרים עם מספר משתתפים מצומצם.

מהמידע הקיים בנושא נשים עם טרשת נפוצה עולה כי הן:

1. טרשת נפוצה אינה התווית נגד לטיפולי פוריות.
2. בעלות סיכוי מופחת ללדת ולד חי.
3. בעלות סיכוי גבוה יותר לקבל אבחנה של אי פוריות.
4. בעלות סיכוי מופחת לקבל טיפולי פוריות בהשוואה לנשים ללא טרשת נפוצה.
5. נראה כי טיפולים של מעכבי GnRH עדיפים על האגוניסטים שלו.

גברים ומחלות כרוניות:

גברים משקיעים פחות בבריאותם, ברפואה מונעת ופחות פונים ליעוץ וקבלת עזרה רפואית.¹⁰

מחקר שבדק את הקשר בין תכנון משפחה והאבחנה של טרשת נפוצה, כלל 332 חולי טרשת נפוצה מאירופה וארה”ב. ממצאי המחקר: ¹¹

• לאבחנה של טרשת נפוצה ישנה השפעה על תכנון המשפחה.
• פחות חולי טרשת נפוצה הם הורים בהשוואה לאוכלוסייה ללא טרשת נפוצה.
• מרבית ההורים עם טרשת נפוצה לא דנו עם הרופא המטפל לגבי הקמת המשפחה.
• אלה שהתייעצו עשו זאת לפני ההיריון כך שלרופא המטפל ניתנה הזדמנות לתת מידע והכוונה.

בעיות בתפקוד המיני

לתפקוד המיני השפעה רבה על איכות חייהם של חולי טרשת נפוצה, יותר מאשר למוגבלות הפיזית. ¹²

קיימים פערים בתפיסות לגבי בעיות בתפקוד המיני בין מטופלים לרופאים. ¹³

מטופלים:

• 76% מדווחים כי המיניות שלהם חשובה להם.
• 95% חושבים שהפרעות בתפקוד המיני ישפיעו על איכות חייהם.
• 84% היו רוצים להישאל על המיניות שלהם על ידי הרופא המטפל שלהם.

רופאים:

• 15% דיווחו שדנו במיניות עם כל מטופל/ת.
• 34% הביעו חשש מחציית גבולות אישיים וזו הייתה הסיבה הנפוצה ביותר לא לפתח שיח בנושא זה.
• 76% הביעו רצון למידע רפואי נוסף בהקשר זה.

מרצי הכנס:

פרופ’ ארנון קרני, מנהל היחידה לנוירואימונולוגיה וטרשת נפוצה, המרכז הרפואי איכילוב, ד”ר קרן רגב, מנהלת שירות לטרשת נפוצה ביחידה לנוירואימונולוגיה, המרכז הרפואי איכילוב, ד”ר פניוטה פטרו, נוירולוגית בכירה במרכז לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי הדסה, ד”ר שי מנשקו, מנהל השירות לטרשת נפוצה בילדים ונוער, המכון לטרשת נפוצה, המרכז הרפואי ע”ש שיבא, תל השומר, ד”ר הדר קולב, רופאה בכירה, היחידה הנוירואימונולוגית, המערך הנוירולוגי, המרכז הרפואי איכילוב, ד”ר מיה גרטי-אופיר, מנהלת מחלקת נוירולוגיה, המרכז הרפואי בני ציון, ד”ר יוני כהן, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, בי”ח “ליס”, המרכז הרפואי איכילוב, ד”ר חני פל, רופאה בכירה במחלקת נשים ומנהלת מרפאת ‘יסמין’ לטיפול מיני, המרכז לבריאות האישה בי”ח “ליס”, המרכז הרפואי איכילוב.

References:

1. Bove R, Alwan S, Friedman JM, et al. Management of ms during pregnancy and the reproductive years: a systematic review. Obstet Gynecol 2014;124:1157-68; 2. Coyle PK. Management of women with MS through pregnancy and after childbirth. Ther Adv Neurol Disord 2016;9:198–210. 3. Coyle PK, Oh J, Magyari M, et al. Management strategies for female patients of reproductive potential with MS: an evidence based review. Mult Scler Relat Disord 2019;32:54–63; 4. Amato MP, Bertolotto A, Brunelli R, et al. Management of pregnancy related issues in MS patients: the need for an interdisciplinary approach. Neurol Sci 2017;38:1849–58; 5. Alroughani R et al. Mult Scler Int 2016:1034912; 6. Alroughani R et al. Neurology 2018;90:e840–6; 7. Sepúlveda M et al. Mult Scler Relat Disord 2020;38:101483; 8. FDA. https://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/ucm626095.htm [Accessed 15 February 2021]; 9. ACOG Committee, 2019; 10. Upton D. and Taylor C. Int J MS Care. 2015;17:9–12; 11.  Bonavita et al. Frontiers in Neurology, April 2021, Volume 12, Article 620772; 12. Schairer et al. Mult Scler 2014; 13. Altmann P. et al. Sexuality and MS: patient and doctor perspectives, J Sex Med 2021;