האגודה האמריקאית לרפואת עיניים מכינה הערכות טכנולוגיות בתחום רפואת העיניים המעריכות פרוצדורות, תרופות, בדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר חדשות וקיימות. המטרה של הערכות אלה היא לסקור באופן סיסטמתי את תוצאות המחקרים הקיימים לגבי היעילות והבטיחות של פעולות – פרוצדורות, תרופות ובדיקת. לאחר ביצוע הסקירה על ידי חברי הועדה להערכת טכנולוגיות באופתלמולוגיה  – Ophthalmic Technology Assessment Committee, האגודות המתאימות של תתי ההתמחויות המתאימים והייעוץ המשפטי, מוגשות ההערכות לחבר הנאמנים של האקדמיה שמחליטים אם לפרסמם כהצהרות רשמיות של האקדמיה.
המטרה של המחקר הנוכחי של פנל רפואת עיניים ילדים ופזילה, של הועדה להערכת טכנולוגיות באופתלמולוגיה, הייתה לבדוק את  הספרות שפורסמה לגבי התוצאות מבחינת חדות הראייה ותופעות הלוואי הבלתי רצויות בעקבות תיקון אופטי באמצעות עדשות תוך עיניות, עדשות מגע, או משקפיים לאחר ניתוחי ירוד בילדים בגיל שנתיים או צעירים יותר.
החוקרים היו מארצות הברית, ממחלקת העיניים של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בפלו-אלטו, קליפורניה, מ- MPH Illinois Eye and Ear Infirmary של הקולג’ לרפואה של אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, ממחלקת העיניים של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג’ורג’יה, מכון העיניים Jules Stein בלוס אנג’לס, קליפורניה, מ- Eye Physicians and Surgeons PC של מחלקת העיניים ומדעי הראייה של בית הספר לרפואה Yale בניו הבן, קונטיקט, ממחלקת העיניים של בית החולים לילדים של בוסטון, של בית הספר לרפואה הרווארד בבוסטון, מסצ’וסטס, וממחלקת העיניים של בית החולים לילדים של פילדלפיה שבפנסילבניה. סקירת הספרות בוצעה ב- PubMed, בספריית קוקרן  Cochrane ובבסיסי הנתונים של מחקרים קליניים בפברואר 2019, ללא כל הגבלה על שפה או תאריך.
אותרו 194 מקורות שעשויים היו להיות רלוונטיים. מתוכם נבחרו 34 מקורות עליהם בוצעה בדיקה של התמליל המלא.  בעקבות בדיקת התמליל המלא נבחרו 14 מקורות שעמדו במדדים לשמש בהערכה. פנל מתודולוגי דירג את המקורות שנבחרו לפי מידת ההוכחה שהם מספקים. 
התוצאות הראו שהשתלת עדשות תוך עיניות גרמה לתוצאות מבחינת חדות הראייה שהיו דומות לאלה שהושגו באמצעות עדשות מגע או משקפיים, עבור ילדים שעברו ניתוחי ירוד בשתי העיניים או בעין אחת בלבד. השתלת עדשות מגע תוך עיניות הייתה כרוכה בסיכון גבוה יותר להתפתחות עכירות של ציר הראייה. כל הטיפולים היו כרוכים בסיכון דומה של התפתחות גלאוקומה. למרות שהעיניים גדלו באותה מידה ללא קשר לטיפול, בילדים חולים שגילם היה קטן יותר מחצי שנה ואשר עברו השתלת עדשה תוך עינית, היה שינוי מיופי גדול יותר אשר גרם לעיתים שכיחות להתהוות קוצר ראייה גבוה או אנאיזומטרופיה חמורה בשלב מאוחר יותר של הילדות. ספירת תאי אנדותל של הקרנית  הייתה נמוכה יותר בעיניים שעברו השתלות עדשה תוך עינית. השכיחות של התפתחות פזילה הייתה דומה בכל שלושת הטיפולים.
מסקנת החוקרים הייתה שלא מומלץ להשתיל עדשת מגע תוך עינית בילדים בגיל חצי שנה או צעירים יותר בגלל השכיחות המוגברת של התפתחות עכירת בציר האופטי בטיפול כזה בהשוואה לאפקיה. על פי העדויות הטובות ביותר שקיימות, ניתן להשתיל עדשות תוך עיניות בבטחה ועם תופעות לואי סבירות בילדים בגיל גבוה מחצי שנה. אולם, כיון שמידת גדילת העיניים לא ניתנת לניבוי מראש, ילדים אלה צפויים להיות בשכיחות גבוהה, עם הפרעות רפרקציה גבוהות בגיל מתקדם יותר, עד כדי צורך בהחלפת העדשות התוך עיניות המושתלות או צורך בשימוש במשקפיים או עדשות מגע עם תיקון גבוה. בנוסף לכך, יש להתחשב באימון ובניסיון של המנתח וכמו כן במצב הכללי של העין ובמצב הבריאות הכללית של הילד כאשר דנים בשאלה אם נכון יהיה להשתיל עדשה תוך עינית.

Lambert SR, Aakalu VK, Hutchinson AK, Pineles SL, Galvin JA, Heidary G, Binenbaum G, VanderVeen DK
Intraocular Lens Implantation during Early Childhood
A Report by the American Academy of Ophthalmology
Ophthalmology 2019;126:1454-1461