מאת איתמר גנמור                                                                            

מממצאי מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת Archives of Neurology בדצמבר 2010, עולה כי כמחצית מהילדים עם טרשת נפוצה (multiple sclerosis; MS) נאלצים להחליף את הטיפול התרופתי שהם מקבלים במהלך שנות הטיפול הראשונות מסיבות כגון חוסר תגובת המחלה לטיפול (refractory disease) או סבילות (tolerability) נמוכה.

על פי אחת החוקרות, בדרך כלל מוחלף הטיפול לאחר שאירעו שני התקפי מחלה לפחות. אולם, לדעתה, הרופאים צריכים לשקול להחליף טיפול גם במקרה של החמרה במגבלות החולה או במקרה של שינוי בקצב הופעת התקפי המחלה.

בנוסף, המליצה החוקרת, לטפל בילדים עם MS מייד עם ביסוס אבחנת המחלה, בדרך כלל לאחר שני אירועים קליניים של דה-מייליניזיציה של מערכת העצבים המרכזית. הסיבה לכך היא שלמרות שבהשוואה למבוגרים, ילדים עם MS מפתחים מוגבלות פיזית לאחר זמן ארוך יותר, בסופו של דבר הם משתווים להם עם MS מתקדמת משנית.

במחקר הנוכחי, החוקרים סקרו מידע לגבי 258 חולים עם MS שפרץ בילדות וטופל בשנים 1997-2009 בשישה מרכזי MS בארצות הברית.

גיל האבחון הממוצע היה 13.2 שנים (טווח- 2.0-17 שנים). החולים קיבלו בתחילה, למשך של לפחות 6 חודשים, טיפול disease-modifying therapy (DMT) מקו ראשון- interferon beta (77.5% מהחולים) או glatiramer acetate (קופקסון) (20.5% מהחולים). חמישה חולים אשר הייתה להם מחלה מאוד חריפה ופעילה טופלו בתחילה עם cyclophosphamide (אנדוקסן) או azathioprine (אימוראן), אך לאחר מכן החל טיפול ב-DMT מקו ראשון.

רוב החולים (52.3%) המשיכו לקבל את ה-DMT מקו ראשון למשך כל תקופת הסקירה, אשר נמשכה בממוצע 3.9 שנים. הטיפול הוחלף פעם אחת ב-25.2%, פעמיים ב-11.2%, שלוש פעמים ב-3.9% וארבע פעמים או יותר ב-3.9% מהחולים. 9 חולים (3.5%) עזבו את הטיפול.

הסיבה העיקרית להחלפת הטיפול הייתה חוסר תגובת המחלה (התקפים קליניים, שינויי MRI, או שניהם) לאחר 1.3 שנים בממוצע. הסיבה השניה בשכיחותה הייתה אי-סבילות התרופה (drug intolerance).

טיפולים נוספים כללו כימותרפיות רחבות טווח (לדוגמא, cyclophosphamide ו- mitoxantrone [נובנטרון]), natalizumab (טייסברי), קורטיקוסטרואידים חודשיים, daclizumab (זנפקס), IVIG (intravenous immunoglobulin), azathioprine, ו- mycophenolate mofetil (סלספט). 22 חולים קיבלו טיפול משולב.

לדברי החוקרים, העובדה שיש שימוש תדיר באופן יחסי של תרופות מקו שני ובטיפולים משולבים לטיפול במחלה קשה או עמידה מעידה על כך ש-MS בילדים כנראה אולי אינה שפירה. מכיוון שבטיחות טיפולים אלה לטווח ארוך אינה ידועה, הרופאים צריכים לעמוד על המשמר. לדברי החוקרים, בקרוב יפורסמו הנחיות לטיפול ב-MS עמידה בילדים.

מומחית בתחום אשר נתבקשה להגיב לפרסום הדברים אמרה שזהו אחד המחקרים הראשונים העוסקים בחוסר התגובה לטיפולי קו ראשון בילדים עם MS. לדבריה, מחלה זו בילדים נדירה 8,000-10,000 ילדים בארה”ב- ועד לפני 5 שנים לא ידעו כי היא קיימת גם בילדים. עד אז, רוב הילדים למעשה אובחנו כשגדלו.

המומחית הוסיפה ואמרה שקיימת חשיבות רבה בהתחלת הטיפול בשלב מוקדם כדי להאט את התקדמות המחלה.

מומחה אחר ציין כי המודעות הגוברת והמחקר בילדים עם MS ישפיע על כל אוכלוסיית חולי ה-MS. ידוע כי המחלה נגרמת משילוב גורמים גנטיים וסביבתיים. על כן, מחקר של ילדים עם MS יוכל אולי לעזור להבין טוב יותר את הגורמים הגנטיים, מכיוון שילדים אלה עדיין לא נחשפו להשפעות סביבתיות רבות.

לידיעה במדסקייפ