יחידה אנדוקרינית, בית חולים לילדים ע”ש לילי ואדמונד ספרא, המרכז הרפואי המשולב ע”ש שיבא, תל השומר, ר”ג

רקע: השמנה הוכרזה כמגיפת המילניום. 20-25% מהילדים והמתבגרים סובלים מהשמנה. במבוגרים, ההשמנה קשורה לירידה באיכות חיים בשל ההגבלה בתנועה, כושר גופני לקוי, וכן אפליה חברתית, אקדמית ותעסוקתית. מטרת המחקר הינה לבדוק את השפעת ההשמנה על איכות החיים בילדים ובני נוער.

שיטות: שאלון איכות החיים The Pediatric Quality of Life Inventory? הוא כלי מודולרי למדידת איכות החיים הקשורה במצב הבריאותי בילדים ובמתבגרים בגילאי 2-18 שנים. זהו סולם רב ממדי (גופני, רגשי, חברתי ולימודי) של הערכה עצמית של הילד ובנוסף של הערכת ההורה את הילד. השאלון מורכב מ23 פרטים המתייחסים לאוכלוסיות בריאות בבית הספר ובקהילה, וכן לאוכלוסיות ילדים עם בעיות בריאותיות חריפות וכרוניות. הנשאלים מדרגים עד כמה בעייתי היה כל סעיף במשך החודש האחרון. ניקוד גבוה יותר מצביע על איכות חיים גבוהה יותר. השאלון ניתן ל 112 ילדים ול 112 הורים שנבדקו במרפאת ההשמנה לילדים ובמרפאות בקהילה. גיל ממוצע של הנבדקים 4.0±11.3 שנים; היחס בנים: בנות 1.3:1. המשתתפים חולקו ע”פ BMI לגיל ולמין לפי נתוני הNIH: עודף משקל-(97%BMI<

ב. ירידה במשקל והסתגלות נפשית אצל שמנים מאוד: הערכה השוואתית בין ניתוח לקיצור קיבה ותכנית הרזייה קונבנציונאלית

קנטי, ל.

ביה”ח הדסה עין כרם, ירושלים

השמנת יתר היא בעיה הולכת וגוברת בחברה שלנו. בשנים אחרונות מתברר שלמרות שפע הפתרונות המוצעים, רק מיעוט מצליח להוריד משקל באמצעות דיאטה. הניתוח לקיצור קיבה נחשב לשיטה מוצלחת עם תוצאות טובות לטווח ארוך. אומנם אין זה ברור מהו שיעור האנשים שמצליחים לשמור על משקל נמוך בטווח הארוך. כמו כן ישנם מעט מחקרים מבוקרים המשווים ניתוח לקיצור קיבה לשיטות לא חודרניות מטרת המחקר הראשונה היא להשוות ניתוח לקיצור קיבה לתכנית הרזייה קונבנציונלית הכוללת דיאטה ופעילות גופנית במשתנים של ירידה במשקל ובריאות נפשית. מטרת המחקר השנייה, היא איתור הגורמים האישיותיים והחברתיים המשפיעים על תוצאות הניתוח/הדיאטה, על מנת לנתב את הפונים לתכנית מתאימה עבורם. מטרת המחקר השלישית היא לבחון את השפעת אובדן משקל על הבריאות הנפשית של האדם. האם ירידה במשקל קשורה לתגובות רגשיות שליליות, כדיכאון וחרדות? שיטה: 51 נבדקים שעברו ניתוח לקיצור קיבה ו- 51 נבדקים אשר השתתפו בתכנית של דיאטה והתעמלות במכון וינגייט מילאו שאלוני מחקר לפני הניתוח/הדיאטה. לאחר שנה 34 נבדקים בכל קבוצה מילאו שאלונים עד כה, לכן התוצאות ראשוניות. תוצאות: 1. שתי הקבוצות ירדו באופן משמעותי במשקל לאחר שנה אך נבדקים שעברו ניתוח ירדו הרבה יותר. כמו כן היה שיפור בדימוי עצמי בקבוצת הניתוח בלבד. בשתי הקבוצות היה שיפור משמעותי באיכות החיים אחרי שנה, אך הנבדקים שעבור ניתוח הראו את השיפור הגדול ביותר. 2. בריאות נשפית, ספורט, אכילה רגשית ופחד מאינטימיות ניבאו ירידה במשקל בקבוצת ההרזיה בעוד שבקבוצת הניתוח רק אכילה רגשית ניבאה ירידה במשקל. 3 בשתי הקבוצות נמצא שככל שיש יותר ירידה במשקל יש יותר רווחה נפשית ופחות מצוקה.

ג. גישה רב מקצועית לטיפול בילדים עם השמנת יתר במסגרת קייטנה.

סייג ה., שלום נ., כוכבי ב.,יוגב א., זיו צ., מודן ד., מאירוביץ י., פנחס-חמיאל א.

היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים, בי”ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי המשולב שיבא, תל השומר, רמת-גן.

מבוא: ארוחות לא מסודרות ולא מזינות, חסר בפעילות גופנית וישיבה ממושכת מול הטלוויזיה והמחשב הם מהגורמים לעליה בהשמנה בקרב ילדים ובני נוער. ניסיוננו הקליני הראה כי עליה ניכרת במשקל נצפית בילדים דווקא בחופשות מבית הספר, בהעדר מסגרת. לפיכך פתחנו במהלך חופשת הקיץ קייטנה לילדים עם עודף משקל.

מטרות הקייטנה:. 1. בניית מסגרת בה יוכלו הילדים ללמוד תזונה נכונה, ולרכוש הרגלי אכילה נכונים. 2. מסגרת בה יוכלו הילדים להיות פעילים גופנית, תוך כדי משחק והנאה. 3. תמיכה ריגשית של קבוצת הילדים עצמה והנחיה ע”י פסיכולוגית. 4. במה לשיפור ביטחון ותנועה בכלי התיאטרון.

שיטות: במהלך חופשת הקיץ השתתפו בקייטנה שנמשכה שבועיים, 16 ילדים (9 בנות, 7 בנים), בגילאי 14-10שנים, הסובלים מעודף משקל (סטיית תקן ממוצעת של BMI לגיל ולמין 3.7). תוכנית הקייטנה כללה: פעילות גופנית: 3 שעות ביום פעילות הכוללת שחיה, משחקי כדור, תחרויות, ריקודים. תוך משחק והנאה בוצעה עבודה על סבולת לב ריאה, קואורדינציה, כוח, יציבות ושיווי משקל. תזונה:. תפריט ע”פ Low glycemic index, מפגשים של הקניית ידע תזונתי ליישום בעתיד ותפריטים. נמסרו שאלוני ידע בתזונה לפני ובסיום הקייטנה. קבוצת תמיכה: דיון עם פסיכולוגית ועם הילדים בנושאים שעלו בקייטנה וכן סימולציה של מצבים חברתיים. תאטרון: שימוש בכלים תאטרליים באמצעותם מעלים הילדים קשיים הנובעים מההתמודדות היומיומית בעודף המשקל.

תוצאות: במהלך שבועיים נצפתה ירידה של 2 ק”ג בממוצע (0.2-4). נמצא שיפור משמעותי בידע התזונתי אצל כל המשתתפים. נמצאה שביעות רצון גבוהה מהשהות בקייטנה כפי שעלה ממשוב שמלאו הילדים. מסקנות: קייטנה במהלך החופש הגדול היא מסגרת בה ניתן ללמד הרגלים נכונים של אכילה ופעילות גופנית במסגרת תומכת. על בסיס מודל זה ניתן בעתיד לערוך קייטנות למשך תקופה ארוכה ולבדוק את תרומתן לטווח הארוך.

לסיכום הכנס השלישי לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה