אנדוקרינולוגיה ילדים

מה בין טיפול חליפי בסטרואידים בחולים עם אי-ספיקת אדרנל ובין הסיכון למחלת כבד שומני? (J Clin Med)

טיפול חליפי בסטרואידים במינון פיזיולוגי המקביל להידרוקורטיזון במינון יומי של 15 מ”ג ביום בחולים עם אי-ספיקת אדרנל אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת כבד שומני שאינה עקב צריכת אלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease, או NAFLD), פיברוזיס כבדי או תחלואה קרדיווסקולארית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף גלוקוקורטיקואידים הינו גורם סיכון ידוע ל-NAFLD. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של טיפול חליפי בסטרואידים על התפתחות מחלת כבד שומני ופיברוזיס כבדי, ובעקבות זאת, על הסיכון לתחלואה כבדית וקרדיווסקולארית בחולים עם אי-ספיקת אדרנל.

מדגם המחקר כלל 215 חולים עם אי-ספיקת אדרנל ראשונית (111 חולים) או שניונית (104 חולים) אשר השלימו הערכה לנוכחות סטיאטוזיס ופיברוזיס כבדי על-פי מדד FLI (או Fatty Liver Index), מדד NAFLD-Fibrosis Score (או NAFLD-FS), מדד FiB-4 (או Fibrosis-4 Index) בשילוב עם אלסטוגרפיה.

חציון המינון היומי של סטרואידים היה מינון מקביל להידרוקורטיזון במינון של 20 מ”ג ביום, עם חציון משך טיפול של 15 שנים.

הממצאים הצביעו על קורלציה משמעותית בין דרגת פיברוזיס וסטיאטוזיס כבדי ובין גורמי סיכון למחלות לבביות ומטבוליות. החוקרים לא זיהו כל קורלציה משמעותית בין מינון יחיד, יומי או מצטבר של גלוקוקורטיקואידים ובין דרגת סטיאטוזיס כבדי, או מדדי פיברוזיס כבדי כפי שנקבע לפי בדיקה סונוגרפית תקפה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בסטרואידים במינון המקביל להידרוקורטיזון 15-25 מ”ג ביום אינו מעלה את הסיכון למחלת כבד שומני ופיברוזיס כבדי, או תחלואה קרדיווסקולארית.

J Clin Med, Oct 6, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה