אנדוקרינולוגיה ילדים

טיפול במשאפי סטרואידים מלווה בשיפור מתון בתפקוד הריאתי של ילדים שנולדו מוקדם (מתוך כנס ERS)

אסתמה

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Respiratory Society עולה כי בקרב ילדים שנולדו פגים, טיפול ב-Fluticasone Propionate למשך 12 שבועות הוביל לשיפור מתון בתפקוד הריאתי.

החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, אקראי, שכלל 170 ילדים בגילאי 6-12 שנים אשר נולדו לפני שבוע 32 להיריון בפרת’, אוסטרליה. בתחילת המחקר, כל המשתתפים השלימו שאלון ותבחין עורי. עוד הושלמו הערכה FeNO (או Fractional Exhaled Nitric Oxide), אוסילומטריה ותפקודי ריאות לפני ואחרי מתן Salbutamol במינון 400 מק”ג להערכת תגובה למרחיבי סמפונות. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים או פלסבו, אשר ניתנו פעמיים ביום למשך 12 שבועות.

למעלה מרבע מהחולים בשתי הקבוצות אובחנו עם BPD (או Bronchopulmonary Dysplasia), הגיל הממוצע עמד על 10 שנים, הגיל הממוצע בלידה עמד על כ-28 שבועות.

מאחר והמחקר נערך בתקופת מגפת הקורונה, 17 משתתפים בזרוע הטיפול ו-14 בזרוע הפלסבו הפסיקו את המחקר, כך שנותרו 139 חולים שהשלימו את המחקר: 70 משתתפים בזרוע ההתערבות ו-69 משתתפים בזרוע הפלסבו.

טיפול ב-Fluticasone Propionate הוביל לשיפור מדדי FEV1 ויחס FEV1:FVC מתחילת המחקר עד לאחר 12 שבועות, עם אחוז שינוי של 5.93% לעומת 1.75% עם פלסבו ו-3.69% לעומת 0.79%- עם פלסבו, בהתאמה. החוקרים מדווחים עוד על אחוז השינוי ב-FeNO מתחילת המחקר (-4.92 ppb לעומת 0.11 ppb) והיקף התגובה של FEV1 (2.16- לעומת 0.97) ו-FVC (0.72- לעומת 0.38) עם Fluticasone Propionate לעומת פלסבו.

מהנתונים עולה כי ב-21.3% מהמטופלים במשאפי סטרואידים תועד שיפור משמעותי קלינית במדד FEV1. מניתוח חד-משתני עלה כי תגובה למרחיבי סמפונות בביקור האשון הינה גורם מנבא של השינוי במדד FEV1, כאשר תגובה של מעל 12% זיהתה את המשתתפים בהם צפויה תגובה מוגברת לטיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים (1.86- לעומת 1.18-, p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים עשוי להביא לשיפור מתון בתפקוד הריאתי בילדים שנולדו פגים, אך ייתכן כי ישנה תת-קבוצה בה הטיפול עשוי להיות די יעיל. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לנבא אילו ילדים צפויים לתגובה המשמעותית ביותר לטיפול.

 

מתוך כנס ERS

 

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה