במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות הטיפול בג’ל דקסטרוז כנגד היפוגליקמיה ביילוד, מהן עולה כי לטיפול אין השפעה על ליקוי נוירו-תחושתי לאחר 4.5 שנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ג’ל דקסטרוז משמש לטיפול בהיפוגליקמיה של היילוד, אך אין נתונים אודות ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול. במסגרת המחקר הנוכחי הם עקבו אחר ילדים עם היפוגליקמיה (סוכר מתחת ל-46 מ”ג/ד”ל) ממחקר Sugar Babies Study (תינוקות שנולדו לאחר 35 שבועות ומעלה, בתוך 48 שעות מהלידה), אשר חולקו באקראי לטיפול בג’ל פלסבו או ג’ל דקסטרוז 40%.

החוקרים בחנו את המצב הנוירולוגי, היכולת הקוגניטיבית (מדד Wechsler Preschool and Primary School of Intelligence), תפקוד ניהולי (חמש משימות), תפקוד מוטורי (Movement Assessment Battery for Children-2), ראיה, עיבוד ראיה (מדד Beery Visual Motor Integration) וגדילה לאחר שנתיים.

התוצא העיקרי היה ליקוי נוירו-תחושתי, אשר כלל מישלב של שיתוק מוחין; ליקוי ראיה; חרשות; מדד IQ נמוך מ-85; מדד Beery VMI נמוך מ-85; מדד MABC-2 מתחת לאחוזון 15; תפקוד ניהולי או מוטורי ירוד.

מדגם המחקר כלל 237 תינוקות, כאשר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 185 מהם: 96 חולקו באקראי לטיפול בדקסטרוז ו-89 היו בזרוע הפלסבו.

שיעורי ליקוי נוירו-תחושתי היו דומים בשתי הקבוצות, עם שיעור של 38% (36 מבין 96 ילדים) בזרוע הטיפול בדקסטרוז ו-39% (34 מבין 87 ילדים) בזרוע הפלסבו (סיכון יחסי של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.34, p=0.83). גם התוצאים המשניים היו דומים, למעט מדדי עיבוד ראיה גרועים יותר בקרב ילדים בזרוע הטיפול בדקסטרוז (ממוצע של 94.5 לעומת 99.8, p=0.02), אך לא תועדו הבדלים בשיעור החולים עם מדדי עיבוד ראיה מתחת ל-85 או במדדי ראיה אחרים.

ילדים שחולקו לטיפול בג’ל דקסטרוז היו גבוהים יותר (מדד Z-score של 0.18 לעומת 0.17-, p=0.001) ובמשקל גדול יותר (0.57 לעומת 0.29, p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בג’ל דקסטרוז כנגד היפוגליקמיה ביילוד אינו משפיע על הליקוי הנוירו-תחושתי בגיל 4.5 שנים, אך קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה על עיבוד ראיה וגדילה.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition, Aug 8, 2022

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים אחרים שלא הצליחו למצוא שיפור בתוצאים נוירו-התפתחותיים בעקבות שימוש בדקסטרוז ג’ל. כמו מחקרים קודמים שבדקו מתן מניעתי (פרופילקטי) של דקסטרוז ג’ל לאוכלוסיות בסיכון. אחת התמיהות ממחקר זה הינה האחוז הגבוה של ליקויים נוירו-התפתחותיים שנמצא בקרב אוכלוסיית המחקר. אחת הסברות שהדקסרוז ג’ל לא עזר ייתכן כי בשל העובדה שלא ידוע מאיזו רמה היפוגליקמיה אסימפטומטית גורמת לפגיעה מאוחרת, אם בכלל.