e-med-isral-ribbon

אנדוקרינולוגיה ילדים

האם רמות LDL-C נמוכות משפיעות על קוגניציה? (JACC)

מחקר חדש שפורסם ב-JACC הראה כי מעכבי HMG-CoA רדוקטאז (סטטינים) הם בעלי פוטנציאל להשפעות נוירו-קוגניטיביות מתונות, אך היתרונות הקרדיו-וסקולריים שלהם משמעותיים יותר

מעכבי PCSK9, שהם בין הטיפולים היעילים ביותר להפחתת כולסטרול LDL (LDL-C), קשורים להשפעה ניטרלית על תפקוד קוגניטיבי, על פי מחקר חדש שפורסם ב-JACC. המחקר גם קישר מעכבי HMG-Co A רדוקטאז (סטטינים) לפוטנציאל להשפעות נוירו-קוגניטיביות מתונות, אם כי סביר להניח שהיתרונות הקרדיו-וסקולריים של התרופות משמעותיים יותר. מקורו של מחקר זה היה בכך שבשלב מוקדם של הבדיקה הקלינית של מעכבי PCSK9, דווח על פוטנציאל להשפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי. המחקר העלה חשש שרמות נמוכות ביותר של LDL-C, כגון < 25 מ”ג/ד”ל, שהושגו עם מעכבי PCSK9 עלולות להוות סיכון לתפקוד הנוירוקוגניטיבי.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר של מעכבי PCSK9 וסטטינים על התפקוד הנוירוקוגניטיבי ארוך הטווח. בניתוח, החוקרים העריכו האם לעיכוב של PCSK9 או HMG-Co A רדוקטאז הייתה השפעה על שבעה תוצאים קליניים הקשורים לתפקוד נוירוקוגניטיבי, כולל זיכרון, אינטליגנציה מילולית וזמן תגובה, כמו גם סמנים ביולוגיים של תפקוד קוגניטיבי, כגון שטח פנים של קליפת המוח. ההשפעה הגנטית של עיכוב PCSK9 הייתה מינורית עבור כל תוצא שנבדק הקשור לקוגניטיבית, דיווחו החוקרים. ההשפעה של עיכוב HMG-Co A רדוקטאז על הקוגניציה ועל שטח הפנים של קליפת המוח הייתה מובהקת סטטיסטית אך צנועה (P=0.03).

בסופו של דבר, מחקר זה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות לכך שעיכוב PCSK9 אינו מהווה סיכון לתפקוד קוגניטיבי לקוי.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Journal of the American College of Cardiology

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה