במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 והפרעה פסיכיאטרית חמורה סיכון מוגבר להופעה מוקדמת של סיבוכי סוכרת, עדות לחשיבות שיפור הטיפול באוכלוסייה זו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלה פסיכיאטרית חמורה מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2. לא ברור אם בחולים עם סוכרת והפרעה פסיכיאטרית חמורה קיים גם סיכון מוגבר לסיבוכי סוכרת והבדלים בגילאי הופעת סיבוכים אלו.
החוקרים אספו נתונים אודות כל החולים עם סוכרת מסוג 2 בדנמרק בין תחילת שנת 1996 ועד סוף שנת 2018. הם בחנו את הקשר בין חשיפה להפרעה פסיכיאטרית חמורה (סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, או דיכאון) ובין סיבוכי סוכרת (נפרופתיה, רטינופתיה, קטיעת גפה תחתונה ומחלות לב וכלי דם). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחס שיעורי היארעות ושיעורי היארעות ספציפיים לגיל של אירוע ראשון של כל אחד מהסיבוכים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה, בהשוואה לאלו ללא הפרעה דומה.
מדגם המחקר כלל 371,625 חולים עם סוכרת מסוג 2, מהם 30,102 עם אבחנה של הפרעה פסיכיאטרית חמורה. בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה תועד שיעורי היארעות גבוהים יותר של נפרופתיה (יחס שיעורי היארעות של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.18), קטיעות גפה (יחס שיעורי היארעות של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.28) ומחלות לב וכלי דם (יחס שיעורי היארעות בגברים של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.15 ויחס שיעורי היארעות בנשים של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.22), אך שיעורי היארעות נמוכים יותר של רטינופתיה (יחס שיעורי היארעות של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.70-0.81) בהשוואה לחולים ללא הפרעה פסיכיאטרית חמורה, לאחר תקנון לערפלנים.
בהערכת כלל הסיבוכים, למעט קטיעות, ההבדל בשיעורי ההיארעות היה הגבוה ביותר בקבוצות הגילאים הצעירות ביותר.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות שיפור הטיפול בסוכרת בחולים צעירים עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!