במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקות סקר לדיכאון אינן מספקות בכדי לזהות מתבגרים ומבוגרים צעירים עם סוכרת מסוג 1 בסיכון לאובדנות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת של שאלות אודות הסיכון לאובדנות המשולבות כחלק מכלי סקירה להערכת דיכאון לזיהוי נוכחות סיכון אובדנות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם סוכרת מסוג 1. לצורך כך, הם בחנו את הרגישות, הסגוליות והערך המנבא של הסיכון לאובדנות על-פי דיווח-עצמי בשאלון PHQ-9 (Patient Health Questionnaire) אל מול מדד C-SSRS (Columbia-Suicide Severity Risk Survey שהושלם ע”י פסיכולוג.
מדגם המחקר כלל 133 משתתפים, כאשר 9.8% מהם דיווחו על סיכון לאובדנות על-פי שאלון PHQ-9, בהשוואה ל-11.3% מאלו שעברו הערכה באמצעות מדד C-SSRS. הרגישות של מדד הערכת סיכון לאובדנות על-פי PHQ-9 עמדה על 53.3% (רווח בר-סמך 95% של 27.4-77.7%), הסגוליות עמדה על 95.7% (רווח בר-סמך 95% של 89.9-98.4%), הערך המנבא החיובי עמד על 61.5% (רווח בר-סמך 95% של 32.3-84.9%) והערך המנבא השלילי היה 94.2% (רווח בר-סמך 95% של 87.9-97.4%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הכלים המשמשים כבדיקות סקר לזיהוי אובדנות בצעירים עם סוכרת מסוג 1 אינם טובים דיו לזיהוי החולים בסיכון לאובדנות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!