לרגל יום הסכרת הבינלאומי החל היום 14/11/21 מצ”ב תקציר דו”ח הרישום הלאומי לסוכרת, 2019 –  הדו”ח המלא יפורסם במהלך החודש הקרוב.

רקע

על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם כמעט הכפילה את עצמה בעשורים האחרונים, מ-4.7% בשנת 1980 ל-8.5% בשנת 2014 (בתקנון לגיל). מספר האנשים החיים עם סוכרת עלה מ-108 מיליון איש בשנת 1980  ל-451 מיליון בשנת 2017, ומשוער כי הוא עשוי להגיע לכ- 578 מיליון (10.2%) בשנת 2030 ולכ-700 מיליון (10.9%) בשנת 2045. בשנת 2019, הוערך כי 463 מיליון איש בגיל 20-79 בעולם חולים בסוכרת, כ-9.3% מאוכלוסיית העולם בגיל זה, וכי כ-4.2 מיליון בני אדם נפטרו ממחלת הסוכרת וסיבוכיה.
העלייה הגלובאלית בשיעור הסוכרת נובעת משילוב של עלייה בתוחלת החיים ועלייה בהימצאות גורמי סיכון העיקריים למחלה באוכלוסייה, הכוללים הרגלי אכילה לקויים, עודף משקל והשמנה והיעדר פעילות גופנית. גם בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל בני משפחתו.
שיטות

בשנת 2014 הוקם הרישום הלאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כלל קופות החולים. לצורך הדיווח לרישום, “חולה סוכרת” הוגדר כמבוטח מגיל שנתיים ומעלה אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: (1) בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) עם תוצאה שווה ל-6.5% או גבוהה יותר בשנתיים שלפני שנת הדיווח; (2) רמת גלוקוז בדם השווה ל- או גבוהה מ- 126 מ”ג לדציליטר בשתי בדיקות (או יותר) בהפרש של חודש לפחות עד 12 חודשים, בשנה שלפני שנת הדיווח; (3) רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת, בחודשים שונים, בשנה שלפני שנת הדיווח. בדוח הנוכחי, אחת הקופות עשתה שימוש בהגדרות מעט שונות לחולה סוכרת: (1) בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) אשר ערכיה שווים ל- או גבוהים מ-6.5%, בשנה שקדמה לשנת הדיווח; (2) רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצת A10 לפי קידוד ATC) בחודשים שונים; (3) תוצאה של גלוקוז בדם שווה או גבוהה מ-200 מ”ג לדציליטר בשתי בדיקות, בהפרש של לפחות חודש ביניהן.

עיקרי הממצאים
הימצאות, משתנים סוציודמוגרפיים
• בשנת 2019 דווחו לרישום הלאומי לסוכרת בישראל 550,310 חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה (6.5% מהאוכלוסייה).
• בדרך כלל שיעורי ההימצאות גבוהים יותר בקרב גברים לעומת נשים.
• מגיל 35 שיעור חולי הסוכרת עולה עם הגיל עד גיל 84, שלאחריו ישנה ירידה בשיעורים.
• שיעור החולים המתגוררים בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי (SES) נמוך ובינוני-נמוך גבוה יותר לעומת השיעור בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי בינוני-גבוה וגבוה.
• בשנים האחרונות שיעורי ההימצאות של סוכרת בישראל יציבים.
• על פי נתוני הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, שיעור הסוכרת המתוקנן לגיל בבני 20-79 בישראל (9.7%) גבוה מהממוצע במדינות אירופה (6.3%).

בדיקות מעקב וטיפול בחולי סוכרת
• בשנת 2019, בדומה לשנים 2017-2018, כ-90% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה ביצעו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין מסוכרר, ללא הבדלים לפי מין או מדד חברתי-כלכלי.
• 77.6% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה ביצעו בשנת 2019 את כל חמש הבדיקות הבאות: המוגלובין מסוכרר, תפקודי כליות, הימצאות חלבון בשתן, ושומנים בדם (LDL ו-HDL). רק כ-7.0% לא ביצעו אף אחת מבדיקות אלו.
• שיעור ההמוגלובין המסוכרר המאוזן (7%≥) דומה ברובו בין המינים, עולה עם עליית המדד החברתי-כלכלי, גבוה יותר בשנת 2019 לעומת 2017-2018 וגבוה יותר בקרב חולי סוכרת שאינם מטופלים באינסולין.
• ככל שעולה הגיל, כך שיעור חולי הסוכרת הלא מאוזנים עם המוגלובין מסוכרר גבוה מ-9%, הולך ויורד (28.5% בבני 2-17 שנים לעומת 4.8%  בבני 85 ומעלה).
• בשנת 2019, ל-27% מחולי הסוכרת היו ערכי  כולסטרול בדם בטווחי המטרה (LDL פחות מ-100 מ”ג/ד”ל ו-HDL גבוה מ-40  או מ-50 מ”ג/ד”ל בגברים ובנשים, בהתאמה).
• סה”כ 123,888 חולי סוכרת טופלו באינסולין והם מהווים 22.5% מכלל חולי הסוכרת (עליה קטנה משנים קודמות).
• טיפול באינסולין שכיח יותר בקרב חולי סוכרת המאובחנים מעל 10 שנים ובקרב תושבים המתגוררים בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך ובינוני-נמוך.
• שיעור חולי הסוכרת הנוטלים תרופות מסוג (ACEI) Angiotensin Converting Enzyme inhibitor או Angiotensin II receptor blockers (ARBs) עולה עם הגיל (מ-7% בגיל 21-34 ועד-70% בגיל 75-84), ושכיח יותר בקרב מטופלים עם הפרשת חלבון מוגברת בשתן (מעל 300), ללא הבדל בהשוואה לשנים 2017-2018.

סיבוכי המחלה (פגיעה כלייתית, פגיעה בראייה וקטיעות אברים)
• כ-19.3% מחולי הסוכרת בגיל 21 ומעלה היו בעלי תפקוד כלייתי ירוד, כאשר השיעור עולה עם הגיל.
• 1.2% מחולי הסוכרת בישראל זכאים לתעודת עיוור, כאשר ב-1,531 (23%) מהם, הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון.
• 871 איש (0.2%) מאוכלוסיית הרישום עברו לפחות קטיעה חדשה אחת במהלך שנת 2019. 4,863 (0.9%) מאוכלוסיית הרישום עברו קטיעה אי-פעם.

 בברכה,

ענת דניאלי לב, דוברת משרד הבריאות