על רקע הנתונים המצביעים על המשך התפשטות של נגיף הקורונה בישראל (למרכז המידע המתעדכן של משרד הבריאות – הקליקו כאן) ממנו ניתן לראות את מגמת ההדבקה שלהלן
יש לציין שמספר החולים הקשים כעת עומד על 43, אמנם עלייה מרמה של כ-30 לפני כשבועיים, אך עדיין מספר נמוך יחסית.
בעולם נמשכת מגמת העלייה במספר הנדבקים, כשאמש נשבר גם שיא נדבקים יומי בארה”ב, כשגם באירופה מסתמנת חזרה של עליה במספר המקרים לאחר תקופה שבה נרשמה ירידה, ודרום אמריקה בעיקר ברזיל ומכסיקו ממשיכים להוות מוקדי התפרצות משמעותיים.
בתוך איגוד רופאי בריאות הציבור מפרסם ההודעה הבאה:
למען בריאות הציבור – לאסור התקהלויות עכשיו
ועד איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית:
לנוכח ההתפשטות הנרחבת של נגיף קורונה, אף שהיתה צפויה עם החזרה לפעילות, יש מקום לנקוט בפעולות שונות לצמצום ההתפשטות.
החקירות האפידמיולוגיות והספרות המדעית מלמדים כי בהתקהלויות המוניות בהן יש אינטראקציה חברתית רבה בין אנשים כדוגמת חתונות או שמחות אחרות יש סיכון גבוה להדבקה המונית.
צו השעה הוא לאסור מיידית התקהלויות מסוג זה, בהם נמצאים למעלה מ50 איש באינטראקציה קרובה, ללא תלות בגודל המקום.
לעומת זאת, באירועים בהם אין אינטראקציה חברתית המונית, כדוגמת צפיה במופע תרבות במושבים נפרדים, ניתן על ידי שמירה על כללים מסוימים (ריחוק, ללא מזון ושתיה, מסכות) לצמצם משמעותית הסיכון להדבקה.
השיקול המכריע בקבלת ההחלטות צריך להיות בריאות הציבור, על בסיס ראיות אפידמיולוגיות, תוך כדי מדיניות מידתית ומושכלת. אסור להיכנע ללחצים מצד גורמים בעלי אינטרסים מסחריים.
במקום לקדם אמצעים חריגים לא מידתיים אשר יעילותם לא ברורה ולא מוכחת, כדוגמת שימוש במעקב השב”כ, מן הראוי ליישם מדיניות בריאות הציבור נכונה, על בסיס ראיות.
הערת המערכת: הקריאה של איגוד רופאי בריאות הציבור לאסור התקהלויות עם פוטנציאל הדבקה גבוה, אך באופן גורף את כל ההתקהלויות, נראית הגיונית ומתאימה.
בהקשר זה,אנו ממליצים לכם לצפות בראיון המצולם שקיימנו עם פרופ’ ניר גביש ופרופ’ תמי שוחט שעמדו בראש הצוות שפיתח את הסימולטור של הקורונה בישראל, בו הם מדגימים כיצד חלופות שונות עשויות להשפיע באופן דרמטי על התוצאות הצפויות במונחי תחלואה קשה ותמותה. כך ניתן לראות למשל שאם שיעור המאומתים כיום מכלל הנדבקים הוא בין 10%-15% בלבד (כפי שנמצא במדגמים הסרולוגים הראשוניים) אז האפקטיביות של החקירות האפידמיולוגיות (בין אם באמצעים דיגיטליים באדיבות השב”כ או באמצעות תגבור מערך הצוות המתחקר) היא נמוכה והשפעתה על השטחת העקומה שולית. לעומת זאת, לסגרים דיפרנציאליים על בסיס גאוגרפי ודמוגרפי (אוכלוסיות בסיכון) , ולמידת ההיענות של הציבור להישמע להנחיות עשויה להיות השפעה דרמטית על מספר החולים הקשים והמתים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!