מחקר חדש שנערך בסין ושפורסם אתמול בכתב העת Nature Medicine , הראה כי רמת הנוגדנים בדם של חולי COVID-19 הן אסימפטומטיים והן סימפטומטיים פחתו במהירות במהלך תקופת ההחלמה, ממצא המעלה את השאלה האם תחלואה ב-COVID-19 גורמת לאחר מכן לחסינות מתמשכת כלשהי.

המחקר, שבו נכללו 37 חולים אסימפטומטיים ו -37 סימפטומטיים, הראה כי למעלה מ- 90% משתי הקבוצות הראו ירידות תלולות ברמות הנוגדנים הספציפיים לאימונוגלובולין G (IgG) מסוג SARS-COV-2 תוך חודשיים עד שלושה לאחר הופעת הזיהום. בנוסף על כך , 40% מהקבוצה האסימפטומטית קיבלו תוצאות שליליות להימצאות נוגדנים מסוג IgG 8 שבועות לאחר ששוחררו מבידוד.

הכותבים מעריכים כי מהממצאים עולה שייתכן וקיים סיכון להניח שחולים שהחלימו חסינים מפני הדבקה מחודשת, מה שעלול להיות בעל השלכות על משך הזמן שבו מי שנמצאו חיוביים לנגיף צריכים לשמור על הגבלות מרחק פיזיות.

החולים שנכללו במחקר נכללו בקבוצה שמנתה 2,088 אנשים שנבדקו ל- COVID-19 בשל היותם בקשר הדוק עם חולים מאומתים במחוז וונזו בסין.

בקבוצת ביקורת, החוקרים זיהו 37 חולי COVID-19 סימפטומטיים קלים, שתואמים את הקבוצה האסימפטומטית לפי גיל, מין ומחלות רקע. לשם השוואה נוספת, הם בחרו גם 37 אנשים עם התאמה בין מין וגיל שנמצאו שליליים לנגיף. הגיל החציוני של חולים אסימפטומטיים היה 41 ו- 22 מהם היו נשים.

מהממצאים עולה שרמות ה- IgG בקרב 93% (28/30) מהקבוצה האסימפטומטית ו- 97% (30/31) מהקבוצה הסימפטומטית ירדו מאוד בשלב ההחלמה המוקדם (8 שבועות לאחר השחרור מבית החולים). רמות הנוגדנים ירדו ב 71.1% בקרב חולים אסימפטומטיים ו 76.2% בקבוצה הסימפטומטית.

יתר על כן, 40.0% (12/30) מהאנשים האסימפטומטיים, אך רק 12.9% (4/31) מהאנשים הסימפטומטיים, הפכו לסרוגטיביים ל- IgG באותה תקופה.

החוקרים מצאו גם ירידות בנוגדנים מנטרלים ספציפיים (נוגדנים שיכולים לנטרל פתוגן בעצמם, ללא עזרה מגורמים אחרים במערכת החיסון), אך הירידות לא היו בשיעור גבוה כמו עם IgG.

ירידות בנוגדנים המנטרלים נצפו אצל 81% (30/37) מהקבוצה האסימפטומטית ו -62% (23/37) מהקבוצה הסימפטומטית. הירידה החציונית ברמת הנוגדנים הייתה 8.3% בקבוצה האסימפטומטית ו -11.7% בקרב החולים הסימפטומטיים.

הדו”ח מציין עוד כי רמות ה- IgG היו גבוהות יותר באופן משמעותי בקרב החולים הסימפטומטיים מאשר אלו שאינם סימפטומטיים הן בשלבי ההדבקה האקוטית והן בשלב ההחלמה.

בנוסף, החוקרים מדווחים כי החולים האסימפטומטיים חדלו להיות חיוביים להימצאות הנגיף מהר יותר מהמטופלים הסימפטומטיים – חציון של 19 יום לעומת 14 יום..

החוקרים מדדו גם את הרמות של מספר ציטוקינים וכימוקינים בקרב החולים והגיעו למסקנה כי “לאנשים האסימפטומטיים הייתה תגובה דלקתית מופחתת המאופיינת בריכוזים נמוכים במחזור של ציטוקינים וכימוקינים.”

החוקרים מציינים כי הממצאים שלהם מנוגדים למה שידוע על משך ההימצאות של הנוגדנים לשני קורונאווירוסים אחרים SARS-CoV, הגורם לתסמונת הנשימה החריפה החריפה (SARS) ו- MERS-CoV (תסמונת הנשימה במזרח התיכון קורונווירוס). ממצאים קודמים מצביעים על כך שנוגדנים לאותם נגיפים נשארו בדם לפחות שנה .

בשילוב עם ממצאים קודמים על נוגדנים נגד COVID-19, החוקרים הגיעו למסקנה כי תוצאות המחקר הנוכחי עשויות להצביע על הסיכונים בשימוש בגישת “חסינות העדר” ל- COVID-19 , ולכן תומכות בגישה של הארכת משך ההתערבויות לשמירת בריאות הציבור, כולל ריחוק חברתי, שמירת היגיינה, ורמת בידוד גבוהה של קבוצות סיכון והרחבת היקף הבדיקות לזיהוי הנגיף.

יש לציין שהמחקר לא התייחס לפיתוח חסינות תאית ל- COVID-19 – כלומר, תגובות חיסוניות המערבות מערכת תאי ה- T (שאינם הנוגדנים שנבדקו במחקר זה). הם מציינים שכמה מחקרים קודמים זיהו פעילות תאי T ספציפיים ל- SARS-CoV בשיעור גבוה אצל חולים ב- COVID-19.

Nature Medicine2020

לדיווח ב-CIDRAP