פאנל בינלאומי של מומחים פרסם הנחיות מעשיות לטיפול בחולי סוכרת עם COVID-19, הן במסגרת אשפוז והן במסגרת אמבולטורית. במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology ביקשו המומחים להדגיש את האתגרים הרבים הנוגעים לטיפול הרפואי באוכלוסיית חולים זו. ההמלצות מהוות את הגישה האישית של 19 חברי הפאנל בהובלת פרופ’ סטפן בורנשטיין מגרמניה.

מהעדויות בנושא עולה כי בחולי סוכרת עם COVID-19 סיכון מוגבר לסיבוכים ותחלואה חמורה, כולל סיכון מוגבר לחמצת סוכרתית. על-בסיס ממצאים אלו, בשילוב עם הנחיות מטעם ה-ADA וסקירת ספרות, פאנל המומחים קבע מספר המלצות.

1.     המלצות למניעת זיהום וטיפול אמבולטורי:

                                      i.     בחולי סוכרת ישנה חשיבות רבה לאיזון מטבולי אופטימאלי. הדבר נכון בפרט לחולים עם סוכרת מסוג 1, להם יש להזכיר לעקוב אחר הופעת קטונים עם בדיקות ביתיות וכן להקפיד על הכללים בימי מחלה.

                                     ii.     התאמה אופטימאלית של הטיפול הקיים, בהתאם לצורך.

                                    iii.     משנה זהירות בכל הנוגע להפסקה מוקדמת של טיפול קיים.

                                    iv.     שימוש בשירותי טל-רפואה, במידת האפשר, לשמירה על בידוד עצמי ככל הניתן.

2.     המלצה למעקב אחר הופעה חדשה של סוכרת בכלל המאושפזים עם COVID-19.

3.     המלצות לטיפול בחולי סוכרת עם COVID-19 (יחידת טיפול נמרץ):

                                      i.     ניטור הרמות בפלזמה של סוכר, אלקטרוליטים, מדד חומציות, קטונים בדם, או ביתא-הידרוקסיבוטיראט.

                                     ii.     התוויה מתירנית יותר לשימוש מוקדם באינסולין במתן תוך-ורידי בחולים עם מחלה חמורה (תסמונת מצוקה נשימתית חדה, מצב היפר-דלקתי) לטיטרציה מדויקת, מניעת שינויים בספיגה תת-עורית והתמודדות עם מצבים הדורשים מינוני אינסולין גבוהים מאוד.

4.     יעדי טיפול

                                      i.     ריכוז סוכר בפלזמה בטווח 72-144 מ”ג/ד”ל בחולים אמבולטורים או 72-180 מ”ג/ד”ל בחולים מאושפזים, עם התאמה אפשרית מעלה של הטווח התחתון בחולים שבריריים ל-90 מ”ג/ד”ל.

                                     ii.     ריכוז המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7%.

                                    iii.     יעדי ניטור סוכר רציף: זמן ביעד (בטווח 70-180 מ”ג/ד”ל) מעל 70% מהזמן, או מעל 50% בחולים קשישים או שבריריים.

                                    iv.     פחות מ-4% מהזמן בטווח היפוגליקמיה, המוגדר כערכי סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל (פחות מ-1% מהזמן בקשישים וחולים שבריריים).

באשר לטיפול תרופתי, פאנל המומחים מציע להפסיק את הטיפול במטפורמין ומעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת מסוג 2 ו-COVID-19 במטרה להפחית את הסיכון להפרעות מטבוליות. ניתן להמשיך בטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 וכן במעכבי DPP-4, כאשר האחרון לרוב נסבל טוב יותר. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר חולים תחת טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אחר סימני התייבשות, הבטחת צריכת נוזלים הולמת וארוחות סדירות.

לעולם אין להפסיק טיפול באינסולין ובחלק מהמקרים יש להתחיל טיפול חדש באינסולין בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת או באלו עם היפרגליקמיה בעקבות הפסקת טיפול תרופתי קודם.

יש להמשיך בטיפול במעכבי ACE ו-ARB, כאשר העדויות הזמינות כיום תומכות בבטיחות טיפול זה וכל האיגודים הקרדיולוגים המובילים ממליצים זאת. יש להמשיך בטיפול בסטטינים לאור התועלת ארוכת הטווח והסיכון להחמרת סערת הציטו קינים בעקבות הפסקת הטיפול.

Lancet Diabetes Endocrinol. Published April 23, 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לאתר המועצה הלאומית לסוכרת , וגם לראיון עם פרופ’ איתמר רז העוסק בסוגייה זו.