למרות שהחשיבות של מגנזיום בנשים הרות ידועה מזה זמן רב וההשפעות של מגנזיום במחלות רבות מתועדות היטב, עדיין קיים דיון בכל הנוגע למתן פומי של תוספי מגנזיום במהלך ההיריון. מהערכת מגוון מחקרים להערכת תוספי מגנזיום לנשים הרות עולות תוצאות חיוביות ברורות למתן פומי שלתוספי מגנזיום, זאת בניגוד לתוצאות סקירת (2014) Cochrane בנושא. מעבר לדרישה למגנזיום במהלך גדילת העובר וההשתהות ברקמות האם, גם ההפרשה המוגברת של מגנזיום דרך הכליות הינה סיבה לדרישה מוגברת למגנזיום במהלך ההיריון. הפרשה  כלייתית מוגברת של מגנזיום מובילה לירידה בריכוזי המגנזיום בדם, אשר ניתנת לזיהוי גם בשריר הרחם. בסקירה המובאת להלן, אשר פורסמה בכתב העת Journal of Pregnancy and Child Care מציגים הכותבים מספר שאלות ותשובות בנוגע למתן תוספי מגנזיום פומיים בנשים הרות.

·         האם הריון מוביל לחסר מגנזיום?

תסמיני חסר מגנזיום נפוצים בהיריון, אך מגוון סקירות טוענות כי הריון אינו משפיע על רמות המגנזיום בגוף. הכותבים טוענים כי הפרשנות השגויה נובעת מהקריטריון להגדרת חסר מגנזיום, לאור הטווח התקין שנקבע לרמות מגנזיום בדם (0.63-0.75 מילימול/ליטר). מנגד, במידה ומגדירים כי ריכוז אופטימאלי של מגנזיום בדם בנשים הרות הוא מעל 0.80 מילימול/ליטר, אזי מרבית הנשים ההרות סובלות מחסר מגנזיום כאשר מתייחסים רק לריכוזי מגנזיום בדם.

·         מהם הגורמים לדרישה המוגברת למגנזיום בהריון?

הריון מוביל לעליה בדרישה למגנזיום, עם דרישה של העובר למגנזיום, שינויים ברקמות האם ואובדן כלייתי של מגנזיום. הכותבים טוענים כי יש להיזהר מפרשנות שגויה של רמות מגנזיום NLGנמוכות בדם כתוצאה מדילול הדם (פבאודוהיפומגנזמיה) במהלך ההיריון מאחר שחסר ברמת יוני המגנזיום מאובחנת גם ברקמות הגוף השונות כולל ירידה משמעותית ברמת המגנזיום במיומטריום.

·         האם למגנזיום השפעה על ההיריון?

יש עוד ועוד עדויות לפיהן קיים קשר בין מצב המגנזיום בגוף ובין סיבוכים בהיריון, דוגמת לידה מוקדמת, הפלה ספונטאנית, עווית שרירי רגליים (NLG) ודיסמנוריאה. מחקר אחד מצא קשר בין נטילת תוספי מגנזיום ובין סיכון מופחת לקדם רעלת היריון, אם כי קיים מרווח בר-סמך רחב. מטה-אנליזה אישרה את הקשר בין צריכה תזונתית נמוכה של מגנזיום ובין סיכון מוגבר לקדם רעלת היריון. מחקרים שונים בחנו את הקשר בין מצב המגנזיום ובין קדם-רעלת היריון עם רמזים לקשר בין רמות מגנזיום נמוכות ובין סיכון מוגבר לסיבוך זה. אחד המחקרים בנושא זיהה ריכוזי מגנזיום יוני נמוכים במוח של נשים הרות עם קדם רעלת היריון.

·         מהן תוצאות מחקרים להערכת מתן תוספי מגנזיום?

במהלך העשורים האחרונים נערכו מספר מחקרים להערכת תוספי מגנזיום בהיריון. למרות הבדלים בתכנון ומבנה המחקרים, מינוני התוספים, התוצאים העיקריים ומשך הטיפול, חלק גדול מהתוצאות של מתן מגנזיום פומי היו חיוביות. בכל המחקרים הללו לא תועדו תופעות לוואי חמורות בעקבות מתן התוספים.

בין ההשפעות החיוביות שתוארו ניתן למצוא:

·         הפחתת שיעור הפלות ספונטאניות,

·         הפחתת לידות מוקדמות ולידת תינוקות במשקל לידה נמוך,

·         הפחתת אשפוז אימהות ואשפוז יילודים ביחידות טיפול נמרץ,

·         הפחתת אירועי דמם במהלך ההיריון,

·         מניעת קדם רעלת היריון,

·         הקלה על התכווצויות רגליים בהיריון

·         מניעת יתר לחץ דם בשלב מאוחר של ההיריון.

·         מהי החשיבות הקלינית של סקירת Cochrane משנת 2014?

הכותבים טוענים כי אחד החסרונות של סקירת Cochrane משנת 2014 היא שהתייחסה למחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר-פלסבו כמחקר באיכות גבוהה, למרות שתוספי מגנזיום ניתנו גם למשתתפים בקבוצת הפלסבו, טעות במבנה המחקר שלדבריהם לא נלקחה בחשבון בסקירה. במחקר חיובי נוסף לא נערכה הבחנה בין מתן פומי או פראנטרלי של תוספי מגנזיום. מחקר שלישי באיכות גבוהה סיווג נשים שנטלו רק 128 מ”ג של מגנזיום ביום ככאלו עם היענות טובה.

מצד שני, מחקר פרוספקטיבי, כפל-סמיות ומבוקר-פלסבו אחר דורג כבעל איכות נמוכה מאחר וההקצאה האקראית התבססה על תאריך הלידה, אשר אינה נחשבת לשיטה אופטימאלית להקצאה אקראית. עם זאת, הכותבים טוענים כי מדובר בגישה מקובלת להקצאה אקראית.

הכותבים טוענים כי כאשר עולה באנמנזה חשד סביר לחסר מגנזיום או כאשר ישנם תסמינים תואמים לחסר מגנזיום, יש מקום למתן תוספי מגנזיום. הם מדגישים כי בנשים בקבוצות סיכון גבוה, כולל אלו עם מחלת צליאק, סוכרת, תסמונת מטבולית ולידות מרובות, קיימת דרישה מוגברת למגנזיום. כיום, נשים אלו בסיכון לרמות מגנזיום נמוכות עם השפעה שלילית על מהלך ההיריון. קשה להצדיק השלמת מחקר מבוקר-פלסבו בנושא מנקודת מבט אתית.

המלצות ה-Society for Magnesium Research

לכל אישה הרה מומלץ מתן תוספת יומית פומית של 240-480 מ”ג של מגנזיום. יש להתחיל תוספי מגנזיום מוקדם ככל הניתן, עד ללידה, ולהמשיך לאחר מכן, מאחר והדרישה של הגוף למגנזיום עולה גם במהלך ההנקה. אין להפסיק תוספי מגנזיום מספר שבועות לפני הלידה, מאחר שאין הוכחה על השפעה על ההתחלה הספונטאנית של כאבי לידה.  תופעות לוואי של תוספי מגנזיום עשויות לכלול צואה רכה, ואלו ניתנות למניעה בקלות ע”י נטילת מינונים שווים לאורך היום. ישנה התווית-נגד לתוספי מגנזיום פומיים במקרים של ליקוי חמור בתפקוד הכלייתי.

Spätling, et al., J Preg Child Health 2017, 4:1