במאמר שפורסם בכתב העת Experimental and Clinical Endocrinology & Diabetes בשנת 2010, אך עד כה לא פורסם באתרנו, נבחן הפרופיל הפרמקוקינטי ופרמקודינאמי של Insulin Glulisine (אפידרה) בהשוואה ל-נובורפיד. החוקרים שיערו כי בהעדר אבץ בתכשיר אפידרה, לתכשיר זה ייתכן יתרון מטבולי, בהשוואה לאנאלוגים קצרי-טווח אחרים של אינסולין.
החוקרים כותבים כי מחקרים קליניים הוכיחו באופן עקבי כי הפרופיל הפרמקוקינטי/פרמקודינאמי של כל אחד משלושת האנאלוגים מהירי וקצרי-טווח של אינסולין, Lispro (הומולוג), Aspart (נובורפד) ו-Glulisine (אפידרה), הדגימו התחלת השפעה מהירה יותר ומשך פעילות קצר יותר, בהשוואה לאינסולין הומאני (Regular Insulin). עם זאת, נתונים שפורסמו לאחרונה זיהו הבדלים אפשריים בין שלושת האנאלוגים: אפידרה הדגים השפעה מטבולית מוקדמת גדולה יותר והתחלת פעילות מהירה יותר, בהשוואה ל-הומולוג, הן במטופלים שמנים ללא-סוכרת (מדד מסת גוף ממוצע של 34.7 ק”ג/מטר בריבוע) והן בנבדקים בריאים שסווגו לארבע קטגוריות לפי מדד מסת הגוף, שנעו בין משקל נמוך ועד השמנה חמורה. הסברה הייתה כי העדר האבץ בתכשירי אפידרה עומדת בבסיס ההבדלים הללו בפרופיל הפרמקוקינטי/פרמקודינאמי.
נובורפיד מדגם המחקר כלל 12 מתנדבים בריאים (6 גברים ו-6 נשים), בגילאי 18-65 שנים (גיל ממוצע של 42 שנים), שלקחו חלק במחקר אקראי, כפל-סמיות, במסגרתו טופלו המשתתפים ב-אפידרה או נובורפיד במינון 0.2 יחידות/ק”ג עם השלמת מדידות בתנאי Euglycemic Glucose Clamp. המשתתפים טופלו תחילה בתכשיר אחד ולאחר מכן טופלו בתכשיר השני. המחקר כלל ביקור סקר, שני ביקורים עם חיבור ל-Glucose Clamp, ביניהם תקופה ללא טיפול במשך 5-28 ימים וביקור מעקב.
החוקרים מדווחים כי עם אפידרה תועדה השפעה מטבולית מוקדמת גבוהה יותר משמעותית (שטח מתחת לעקומת קצב עירוי גלוקוז במהלך 30 הדקות הראשונות של 30.3 לעומת 16.2 מ”ג/ק”ג, p=0.0421), בהשוואה לטיפול ב-נובורפיד, התחלת פעולה מוקדמת יותר (מרווח זמן עד 10% מקצב עירוי גלוקוז מקסימאלי של 9 לעומת 17 דקות, p=0.0146).
עוד עולה מהנתונים כי ריכוזי אינסולין זמן קצר לאחר הזריקה, אותם יש לפרש בזהירות לאור הבדלים בשיטות המדידה בשימוש, היו גבוהים יותר משמעותית עם אפידרה, בהשוואה ל-נובורפיד. הנתונים העידו על ספיגה מהירה יותר משמעותית של אפידרה, בהשוואה ל-נובורפיד, כאשר חציון הזמן עד 10% ו-20% מריכוז אינסולין מקסימאלי היה קצר בקרוב למחצית.
ממצאי המחקר מעידים כי ל-אפידרה תחילת פעילות מהירה יותר ופעילות מטבולית מוקדמת גבוהה יותר, בהשוואה ל-נובורפיד, כפי שעולה מנתוני קצב עירוי גלוקוז. ממצאים דומים תוארו בעבר, כאשר נערכה השוואה בין אפידרה ובין הומולוג בנבדקים בריאים, שמנים ורזים ולאחרונה תוארו בהשוואת אפידרה ו-נובורפיד בשמנים עם סוכרת מסוג 2.
מעבר לכך, תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם ההשערה כי הפרופיל הפרמקוקינטי/פרמקודינאמי העדיף של אפידרה, בהשוואה לאנאלוגים קצרי-טווח אחרים נובע מהבדלים בתכולת האבץ בתכשירים אלו.
Exp Clin Endocrinol Diabetes 2010; 118: 662 664
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!