בקרב מטופלים מבוגרים ששרדו מחלות ממאירות, בעיקר בתוך חמש שנים מהאבחנה או חולים לאחר טיפול כימותרפי, קיים סיכון גבוה יותר משמעותית לשברי חוליות ואגן, בהשוואה למבוגרים ללא היסטוריה של מחלה ממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-JAMA Oncology.
למרות שמחקרים קודמים הצביעו על סיכון מוגבר לשברי עצמות בקרב מטופלים ששרדו ממאירות, קיימים פערי ידע בתחום, דוגמת הגורמים העשויים להגדיל את הסיכון. להערכת הנושא בחנו החוקרים את הנתונים אודות 92,431 מבוגרים (גיל ממוצע 69 שנים; 56% נשים) ממחקר Cancer Prevention Study II Nutrition Cohort.
מבין אלו, 12,943 מבוגרים (14%) אובחנו עם שבר על-רקע שבריריות במהלך המעקב.
בהשוואה למבוגרים ללא היסטוריה של ממאירות, באלו ששרדו ממאירות בתוך חמש שנים עם מחלה בשלב מתקדם תועד סיכון גבוה יותר מכפליים לשבר (יחס סיכון של 2.12), כאשר מדובר היה בעיקר בסיכון מוגבר לשברי חוליות ואגן (יחס סיכון של 2.46 בשני המקרים).
בהשוואה למטופלים ששרדו ממאירות ולא קיבלו כימותרפיה, באלו שקיבלו טיפול כימותרפי תועד סיכון גבוה יותר לשברים. הקשר היה בולט יותר בתוך חמש שנים מהאבחנה (יחס סיכון של 1.31), אך עדיין תועדו רמזים לסיכון מוגבר גם מאוחר יותר (יחס סיכון של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.51).
עוד עולה מהנתונים קשר מובהק סטטיסטית בין עישון פעיל ובין סיכון מוגבר לשברים (יחס סיכון של 2.27).
בנוסף, פעילות גופנית הפחיתה את הסיכון לשברים, אם כי ההשפעה המגנה לא הייתה מובהקת סטטיסטית (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.54-1.07). עם זאת, במחקר מוקדם יותר, החוקרים מצאו כי בקרב אלו ששרדו ממאירות בטווח הרחוק וענו על ההמלצות לפעילות גופנית תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לשברים, בהשוואה לאלו שהתאמנו פחות.
החוקרים מקווים כי ממצאי המחקר יסייעו בניסוח הנחיות קליניות אודות למניעת שברים, כולל התייחסות למשטרי פעילות גופנית והפסקת עישון לשיפור איכות החיים לאחר אבחנה של מחלה ממארת.
JAMA Oncol. Published online November 3, 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!