במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שמעכבי תעלות מימן נקשרו עם סיכון מוגבר לזיהומים ודה-קומפנסציה בחולים עם שחמת כבד, עדיין תתכן תועלת לטיפול זה בחולים עם היסטוריה של דימום ממערכת העיכול.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 76,251 חולים עם שחמת כבד ממאגר Veterans Health Administration, 23,628 מהם נטלו מעכבי תעלות מימן בתחילת המחקר. החוקרים סיווגו חשיפה למעכבי תעלות מימן ממועד אבחנת שחמת כבד ובחנו את התוצאות לאורך זמן, כולל תחלואה קרדיווסקולארית, דימום ממערכת העיכול וחשיפה לסטטינים.
מתוצאות המחקר עולה כי כאשר טיפול במעכבי תעלות מימן נבחן באופן בינארי, זוהתה קורלציה בין חשיפה למעכבי תעלות מימן ובין הפחתת תמותה מכל-סיבה בחולים מאושפזים בשל דימום ממערכת העיכול (יחס סיכון של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.91), אך לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית עם משתנים אחרים. מנגד, תוארה קורלציה בין חשיפה מצטברת למעכבי תעלות מימן ובין תמותה מוגברת בחולים ללא אשפוז בשל דימום ממערכת העיכול (יחס סיכון של 1.07 לכל חשיפה חודשית למינון של 320 מ”ג של Omeprazole, או מקביל לכך; רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.08). עוד תוארה קורלציה בין חשיפה למעכבי תעלות מימן ובין זיהום חמור (יחס סיכון של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.24) ודה-קומפנסציה (יחס סיכון של 1.64, רווח בר-סמך 95% של 1.61-1.68).
יתרה מזאת, מניתוח תמותה מסיבה ספציפית עלה כי חשיפה למעכבי תעלות מימן לוותה בעליה בתמותה משנית למחלת כבד (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.28), אך לצד ירידה תמותה שאינה על-רקע מחלת כבד (יחס סיכון של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.85-0.91).
מהנתונים עולה כי בחולים עם שחמת כבד, אין להימנע מטיפול במעכבי תעלות מימן רק בשל חשש מפני אירועים חריגים על-רקע מחלת הכבד. עם זאת, יש להגביל את המרשמים להתוויות הולמות ובמינון היעיל הנמוך ביותר.
Gastroenterology 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!