כאב

הערכת מיומנות הבדיקה הפיזיקלית בקרב מתמחים באורתופדיה/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

שליטה ברזי הבדיקה הפיזיקלית (ב”פ)  היא הכרח על מנת להגיע לאבחנה נכונה ולטיפול נאות. נראה כי אין מושם מספיק דגש על הב”פ במהלך ההתמחות וחמור יותר, השימוש בה יורד לטובת שימוש מופרז באמצעי דימות למיניהם.  מניחים כי על המתמחים להקדיש עד 20% מזמן ההתמחות לבדיקת מטופלים והדרכה בנושא בדיקה פיזיקלית. ניתן ללמוד את פרטי הבדיקה הפיזיקלית מספרי לימוד או סרטונים, אך אין תחליף להדרכה בשטח ע”י אורתופד מנוסה ומיומן. עם הגבלת מספר שעות העבודה של המתמחים, מועלה חשש לגבי התנסותם בחדר הניתוח ומעט מאד דובר על חסך בניסיון ומיומנות קליניים. כמו כן מיומנותו הקלינית של המתמחה אינה נבדקת רשמית בתום ההתמחות. המניע לעריכת המחקר הנ”ל היה שאלון בקיאות בבדיקה הפיזיקלית אותו ניסחו עבור סטודנטים לרפואה. השאלון ניתן כבדיקה למתמחים באורתופדיה והתוצאות היו נמוכות להפליא…

מטרת המאמר הייתה לבדוק מהי גישת מנהלי מחלקות ומתמחים באורתופדיה לבדיקה הפיזיקלית, מהו הידע שלהם בנושא ודרכים בהם ניתן לשפר את לימוד הב”פ.

שיטות:

שאלונים נשלחו ל-110 מנהלי מחלקות אורתופדיות בארה”ב ול 24 מתמחים במחלקה בה נערך המחקר (אוהיו). השאלונים כללו 5 שאלות:

  • האם להערכתך המתמחים במחלקתך נמצאים מספיק זמן במרפאה?

  • מהו אחוז זמן בו נמצאים המתמחים במרפאה?

  • באיזו תכיפות נבדקת מבוקרת המיומנות של המתמחים בבדיקה פיזיקלית?

  • האם אתה סבור שמספיק זמן במרפאה מוקדש להסתכלות על המתמחה מבצע בדיקה פיזיקלית?

  • האם אתה חושב כי חשוב להשקיע זמן ללימוד והדרכה של בדיקה פיזיקלית?

  • המחברים ניסחו מבחן אמריקאי בן 30 שאלות הבודק את השליטה בבדיקה הפיזיקלית בתחומים השונים באורתופדיה.

    תוצאות: מחצית ממנהלי המחלקות ענו על השאלונים. 80% מהם סברו כי המתמחים נמצאים מספיק זמן במרפאות. 90% האמינו כי חשוב להקדיש זמן ללימוד הבדיקה הפיזיקלית אבל  60% הודו כי אין זמן במרפאה להעריך את איכות הבדיקה הפיזיקלית של המתמחים. 70% הודו כי הערכת מיומנות הבדיקה הפיזיקלית של המתמחים אינה מתבצעת באופן סדיר. כל המתמחים ענו כי הם מבלים די זמן במרפאה אך 80% מה טענו כי הרופא הבכיר אינו מקדיש זמן להוראת ב”פ. אין מספיק זמן במרפאה להוראת הב”פ השיבו 95% מהמתמחים.

    התוצאה הממוצעת במבחן הבדיקה הפיזיקלית היה נמוך 76. נמוך בהרבה מציון המתמחים במבחן המתמחים השנתי בו ציונם הממוצע 93. לא נמצא הבדל בציוני המתמחים בשלבים שונים של ההתמחות

    דיון: המניע למחקר היה הרמה הנמוכה אותה הפגינו המתמחים באורתופדיה במבחן בנושא בדיקה פיזיקלית שנכתב עבור סטודנטים ברוטציה באורתופדיה. תוצאות אלו פתחו את עיני הרופאים הבכירים והולידו הבנה כי למתמחים חסר ידע בסיסי בב”פ. מקובל להניח כי החשיפה לב”פ, תרגול הבדיקה וביקורת ע”י מומחה אמורים להתבצע במרפאה. תוצאות השאלונים מוכיחות כי הן המתמחים והן ראשי המחלקות מסכימים כי אין מוקדש לנושא זה מספיק זמן במרפאות. בכלל טוענים המחברים הערכת הידע של המתמחים, המתבצעת בבחינות בכתב או בע”פ, אין די בה. יש להנהיג הערכה נוספת על סמך הסתכלות על המתמחה ביחסו למטופל, בשמיעת היסטוריית המחלה ובבדיקה הפיזיקלית. לפיכך יזמו המחברים רשימה הכוללת מבחנים שונים בב”פ, ייחודיים לכל תת מקצוע באורתופדיה, אותה מקבל המתמחה בתחילת הרוטציה, על מנת לוודא שבסופה הוא אכן בקי בב”פ הייחודית לענף באורתופדיה בו התמחה. המחברים החלו משנת 2010 להנהיג הדרכה מסודרת של בדיקה פיזיקלית של גפה עליונה, גפה תחתונה, טראומה ועמ”ש. במסגרת זו מדומים מצבים שונים, המטופלים מודרכים לגבי אנמנזה והממצאים האמורים להיות בבדיקה הפיזיקלית.. חדר הבדיקה מצוייד במצלמות וידיאו וניתן לשפוט ולבקר את מהלך נטילת האנמנזה והבדיקה הפיזיקלית.

    סיכום: יש צורך בריפורמה בהוראת הבדיקה הפיזיקלית באורתופדיה. השימוש הנפוץ ולעיתים המיותר בבדיקות דימות, עלול להביא לזניחה של אמנות הבדיקה הפיזיקלית.

    Beran MC. Awan H. Rowley D. Samora JB. Griesser MJ. Bishop JY. Assessment of musculoskeletal physical examination skills and attitudes of Orthopaedic residents. J Bone Joint Surg. 2012;94e36(1-8)

    הערות המחבר: כמה נכון, מתמחים רבים אינן משקיעים זמן ומחשבה בנטילת אנמנזה, הבדיקה הפיזיקלית חפוזה, ואמצעי האבחנה העיקרי הוא הדימות. צילום, מיפוי, בדיקת על קול, CT , MRI , PET SCAN וכן הלאה, כשיש כל כך הרבה טכניקות משוכללות, מי צריך “לבזבז” זמן יקר על שמיעת המטופל ובדיקתו? האשם גם בנו המומחים. נכון שחדרי סימולציה לבדיקה פיזיקלית הם אולי לוקסוס שאינו מצוי במחלקה אורתופדית ממוצעת, אבל חובה עלינו לחזות במתמחים בזמן נטילת אנמזה ובזמן הבדיקה הפיזיקלית. אורתופדיה אינה רק חדר ניתוח.   

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • גורמי סיכון לסיבוכים במערכת העיכול בחולים עם מחלת קרוהן מילדות (J Formos Med Assoc)

      גורמי סיכון לסיבוכים במערכת העיכול בחולים עם מחלת קרוהן מילדות (J Formos Med Assoc)

      במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Formosan Medical Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד ECCO-ESPGHAN (או European Crohn’s and Colitis Organization and European Society for Pediatric Gastroenterology Hepatology and Nutrition) עשוי לסייע בחיזוי מוקדם של הסיכון ארוך הטווח לסיבוכים במערכת העיכול בחולים עם אבחנה של למחלת קרוהן מילדות. מטרת […]

    • אבלציה באמצעות גלי מיקרו מפחיתה כאב ומוגבלות בחולים עם הישנות דלקת מפרק יחיד (Rheumatology)

      אבלציה באמצעות גלי מיקרו מפחיתה כאב ומוגבלות בחולים עם הישנות דלקת מפרק יחיד (Rheumatology)

      במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אבלציה באמצעות גלי מיקרו (או Microwave Ablation) מפחית היפרטרופיה סינוביאלית, את מספר התקפי דלקת מפרק יחיד וצורך בשאיבה תוך-מפרקית בחולים עם הישנות דלקת מפרק יחיד, עם שיפור משמעותי של מדדי כאב ומוגבלות תפקודית. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת ההשפעות ארוכות הטווח […]

    • תוצאות מדאיגות לניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת קדמית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Orthopedic Society for Sports Medicine)

      תוצאות מדאיגות לניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת קדמית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Orthopedic Society for Sports Medicine)

      בחולים צעירים יותר המופנים לניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת קדמית ייתכן סיכון מוגבר להגבלה בטווח תנועה, כשלון שתל, תפקוד לקוי וכאב לאחר מעקב של כעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Orthopedic Society for Sports Medicine. החוקרים מסבירים כי הם ביקשו לדווח לראשונה על התוצאות של ניתוח חוזר לשחזור רצועה צולבת […]

    • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

      גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

    • זיהומים נלווים מעלים את הסיכון להתלקחות לופוס (Lupus Science & Medicine)

      זיהומים נלווים מעלים את הסיכון להתלקחות לופוס (Lupus Science & Medicine)

      במאמר שפורסם בכתב העת Lupus Science & Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהומים מלווים בסיכון מוגבר להתלקחויות לופוס בתוך שלושה חודשים, כאשר זיהומים מג’וריים מלווים בסיכון גבוה פי 7.4 להתלקחויות מג’וריות. החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי את הקשר בין זיהומים נלווים ובין התפתחות התלקחויות לופוס ב-203 חולים (גיל חציוני של 40 […]

    • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

      היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

      במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

    • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

      מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

      מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

    • שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

      שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Transplantation עולה כי גאוט נפוץ מאוד בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאות, כאשר אבחנה קודמת של גאוט טרם ההשתלה מנבאת התפתחות מחלה תסמינית לאחר ההשתלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גאוט עשוי להתפתח לאחר השתלת איבר סולידי עם השלכות משמעותיות על בריאות החולים. בהעדר מידע אודות שיעורי […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה