מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון American Journal of Sports Medicine עולה כי במקרים קשים לטיפול, ניתן להסיר משקעי סידן מהשרירים מסובבי הכתף באופן ארתרוסקופי. עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין פירוש הדבר כי ארתרוסקופיה עדיפה על פני טיפול שאינו ניתוחי למצב זה.
החוקרים מסבירים כי אמצעי טיפול שאינם ניתוחיים צריכים להיות תמיד הבחירה הראשונה במקרים של משקעי סידן סימפטומטיים בשרירים מסובבי הכתף. עם זאת, יש לפנות לטענתם לפתרון הארתרוסקופי כאשר גישה זו נכשלת, ובלבד שהשרירים מסובבי הכתף אינם דגנרטיביים במידה ניכרת.
אנשים רבים אשר להם משקעי סידן בשרירים מסובבי הכתף אינם סובלים מתסמינים, בעוד שבאחרים התסמינים עשויים לחלוף בעקבות טיפולי פיזיותרפיה ושימוש בתרופות מקבוצת ה-NSAIDs. לעומת זאת, בחולים בהם הכאב נותר חרף טיפול שמרני, יש לדברי החוקרים להסיר את משקעי הסידן, וזאת באמצעות ניתוח פתוח או לחילופין בגישה ארתרוסקופית.
החוקרים מדווחים אודות 54 חולים אשר טופלו ארתרוסקופית בשל משקעי סידן בגידי השרירים מסובבי הכתף. כולם חוו כאבים אשר לא הגיבו לפרוטוקול טיפולי בן שלושה חודשים שכלל מנוחה, פיזיותרפיה ושימוש בתרופות נוגדות דלקת. לדבריהם, אף אחד מהחולים לא טופל בזריקות קורטיקוסטרואידים.
משקעי סידן הוסרו ככל שניתן היה לאחר בורסקטומיה סוב-אקרומיאלית. כאשר היה צורך בכך, מוסיפים החוקרים, בוצעה גם דה-קומפרסיה סוב-אקרומיאלית. לדבריהם, צילומי רנטגן בתר-ניתוחיים הראו כי המשקעים הוסרו במלואם ב-29 חולים, וכמעט במלואם ב-25 חולים נוספים.
לדברי החוקרים, החולים שבו לתרגילי טווח תנועה פסיבי תוך שבועיים והתקדמו מפעילות גופנית בתמיכה לתרגילים פעילים, וכן מסוגלים היו להשלים תרגילי חוזק למשך 6-8 שבועות. בסופו של דבר ירדה תכיפותן של פגישות המעקב לפעם בשנה. בתום המחקר, הם מדווחים, חלפו בין 7 ל-10 שנים ממועד הניתוח של כל חולה. הגיל הממוצע בעת הניתוח היה 49 שנים, ושני שליש מהנבדקים היו גברים.
בפגישת המעקב האחרונה, שב כל אחד מהחולים לרמת הפעילות המקורית שלו. לדברי החוקרים, החולים חוו שיפור משמעותי בשלושה מדדים של כאב, רמת פעילות וטווח תנועה- ה-University of California at Los Angeles (UCLA) score, ה-American Shoulder and Elbow Surgeons (ASES) score וה-Constant score.
שני חולים פיתחו קרעים של השרירים מסובבי הכתף, וזאת בין שנתיים לשלוש שנים לאחר הניתוח. בשני המקרים, ניתן היה לזהות דגנרציה של הגידים כבר במהלך הפעולה הארתרוסקופית הראשונה.
החוקרים מזכירים כי לעיתים עשויה הגישה הארתרוסקופית להיות פחות יעילה בהשוואה לניתוח פתוח בסילוקם המלא של משקעי הסידן, ואולם מאידך הגישה הפתוחה קשורה בסיבוכים תוך-ניתוחיים רבים יותר.
החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו עומדים בקנה אחד עם ראיות קודמות לפיהן אין בהכרח צורך להסיר את משקעי הסידן במלואם בכדי להשיג התאוששות מלאה, ומוסיפים כי במקרים אלו הסרה ארתרוסקופית הינה בבירור גישה טובה יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!