מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Pediatrics עולה כי רופאים רושמים יותר תרופות מרשם הדורשות בקרה, כדוגמת אופיואידים, סדטיביים וסטימולנטים, למתבגרים ולבוגרים צעירים.

החוקרים מדווחים כי מצאו שתרופה הדורשת בקרה נרשמה בביקור אחד מכל שישה ביקורים בקירוב של בוגרים צעירים ובביקור אחד מכל תשעה של מתבגרים. לדבריהם, שיעורים הולכים ועולים אלו נצפו בסביבות שונות לרבות מרפאות אמבולטוריות וחדרי מיון. שיעור מרשם תרופות אלו כמעט הכפיל את עצמו מאז שנת 1994, הם מציינים.

במחקרם זה ביקשו החוקרים להביא להבנה טובה יותר של תבניות מרשם תרופות הדורשות בקרה מאחר והשימוש בתכשירים אלו מסיבות שאינן רפואיות עבר את זה של כל יתר הסמים למעט מריחואנה בקרב בני נוער ובוגרים צעירים. המדובר לטענתם בסוגיה משמעותית של בריאות הציבור. מתבגרים ובוגרים צעירים הינם בעלי הסיכון הרב ביותר לעשות שימוש שלא לצורך בתרופות מרשם, הם מסבירים, אולם ידוע מעט בלבד אודות האופן בו ניתנות התרופות בקבוצות גיל אלו.

החוקרים עשו שימוש בנתוני חתך ממאגר ה-National Ambulatory Medical Care Survey הכולל 4,304 רופאים וכן ממאגר ה-National Hospital Ambulatory Care Survey הכולל 2,805 מרפאות ו-1,051 חדרי מיון בין השנים 2005 ו-2007. כמו כן נעזרו במידה רציף משנת 1994 על מנת לזהות מגמות במרשם התרופות.

החוקרים מצאו כי תרופות מרשם הדורשות בקרה נרשמו ב-2.3 מיליון ביקורי רופא בקרב בני נוער בגילאי 15 עד 18 שנים וכן ב-7.8 מיליון ביקורי רופא בקרב בוגרים צעירים בגילאי 20 עד 29 שנים.

בין השנים 1994 ו-2007, שיעור הביקורים בהם נרשמו תרופות הדורשות בקרה עלה מ-6.4% ל-11.2% בקרב בני נוער ומ-8.3% ל-16.1% בקרב בוגרים צעירים (p<0.001).  עלייה זו נצפתה לדברי החוקרים בגברים ובנשים, בביקורים הקשורים לפציעות ובאלו שאינם קשורים לפציעות, בחדרי מיון ובמרפאות כאחד.

החוקרים מוסיפים כי כעשירית (9.6%) מכלל ביקורי המתבגרים בשל סיבות שאינן קשורות בפציעה הסתיימו במרשם תרופות הדורשות בקרה, וכי כך היה גם ב-13.8% מביקורי הבוגרים הצעירים. שיעורים אלו היו גבוהים אף יותר עבור ביקורים הקשורים בפציעה (14.5% ו-27.0%, בהתאמה).

חלק ניכר מביקורי הרופא הסתיימו במרשם תרופה הדורשת בקרה בשל מצבים שכיחים כגון כאבי גב, וזאת הן בקרב בני נוער (23.4%) והן בקרב בוגרים צעירים (36.9%). כאשר נשאלו ביחס לסיבות למגמת עלייה זו, ציינו החוקרים כי סביר שקשורות למספר גורמים, בתלות בסוג התרופה. כך למשל, עבור אופיואידים, העליות נובעות לטענתם מנהלים פדרליים וממשלתיים התפתחים, עידוד מתן טיפול בכאב ותחושת נוחות הולכת וגוברת בקרב רופאים במתן אופיואידים. ביחס לתכשירים סדטיביים, מציעים החוקרים כי העלייה קשורה ככל הנראה במודעות רבה יותר לנדודי שינה ולחרדה, לזמינותם של תכשירים חדשים ולשיווק לנרחב המופנה ישירות לצרכן. לדוגמא, תרופות היפנוטיות זכו לשיווק כבד ביותר בשנים האחרונות, הם מציינים.

על אף שרופאים לא צריכים בהכרח לחשוש ממרשם תרופות הדורשות בקרה למטופליהם הצעירים, טוענים החוקרים כי עליהם לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עמם ולנטר אחר השפעות הטיפול. על הרופאים לאדן את הצורך לטפל בתסמיני החולה תוך מודעות לאפשרות שיתכן שימוש לא נכון בתרופות או חלוקתן לאחרים. ככלל, הרופאים צריכים לשמור לדברי החוקרים על דיון פתוח עם החולים ביחס לסיכונים ולתועלת של שימוש בתרופות אלו, לרבות האפשרות לשימוש בהן שלא לצורך.

מומחב מתחום הפסיכיאטריה טוען כי המחקר הנוכחי לא עונה על השאלה שמא תרופות אלו נרשמות שלא בצורה הנכונה בידי הרופאים. לדבריו, יתכן וישנה עלייה במרשם התרופות ובמספר ביקורי הרופא מאחר והרופאים רושמים בצדק כמויות קטנות יותר שלהן במקום מתן כמות רבה. באם כך הדבר, הרי שהמדובר בסיבה מצויינת לעלייה במרשם התרופות, אולם לא ברור אם זהו המקרה. לדברי המומחה, רק מיעוט של האנשים עושה שימוש בתרופות שלא לצורך, אולם מיעוט זה הולך וגדל.

המומחה מוסיף כי היה מעוניין לראות דיון ראוי של סיכונים מול תועלת עם כל מטופל כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים ספציפיים עם אלו מהם המצויים בסיכון. יתכן ועצם הגיל הצעיר מהווה סיכון, הוא מוסיף, ועל כן צריך אולי לבצע ניטור קפדני יותר, לרשום כמויות קטנות יותר של התכשירים הדורשים בקרה ולהקפיד על ביקורים תכופים יותר לרופא. כמו כן יתכן ויש לערב את הורי המטופל כאשר יש צורך בכך, ואף לבצע בדיקת שתן לטוקסיקולוגיה על מנת לנסות ולאתר צריכת סמים נוספים.

המומחה מדגיש בנוסף כי חשוב שלא לקפח את אלו מהמטופלים הזקוקים לתועלת התרופתית של תכשירים הדורשים בקרה רק בשל הסיכון של התפתחות התמכרות לתרופות. לדבריו, ילדים חשופים יותר בפני הרגלי שימוש שלא לצורך בתרופות בהשוואה למבוגרים ולפיכך דורשים מידה של זהירות בעת מרשם תרופות אלו עבורם.

לבסוף, מציין המומחה כי ישנן ראיות רבות לכך שככל שהפרט נחשף מוקדם יותר לחומר ממכר, כך גובר הסיכון להתפתחותה של התמכרות, כך שילדים ובוגרים צעירים מצויים בסיכון רב יותר בהשוואה למבוגרים בהקשר זה. מכאן נובעת החשיבות שבניתוח זהיר של הסיכונים אל מול התועלת באוכלוסיה צעירה זו, הוא מציע.

Pediatrics. 2010;126:1108-1116

לידיעה במדסקייפ