ממחקר חדש, שפורסם ב-Journal of the American Medical Association, עולה כי אין הבדל משמעותי בין המינים בסיכון האבסולוטי לשברים חוזרים בקרב מבוגרים.

דיווחים רבים מצאו כי שבר קודם מעלה את הסיכון לשבר נוסף. אולם, מעט מחקרים ארוכי טווח בחנו את הסיכון האבסולוטי לשברים חוזרים במבוגרים, בעיקר בגברים.

מהממצאים הנוכחיים עולה כי גברים ונשים בגיל 60 ומעלה, מצויים בסיכון מוגבר לכל סוגי השברים האוסטיאופורוטיים לאחר שבר ראשוני בטראומה נמוכה. יתרה מזאת, נראה כי הסיכון הגדול ביותר הוא ב-5-10 השנים שלאחר השבר הראשון. לפיכך, החוקרים ממליצים להתחיל בטיפול מונע כנגד שברים מוקדם ככל הניתן, כמעט בכל השברים בטראומה נמוכה.

הממצאים מבוססים על מחקר שכלל 2245 נשים ו-1760 גברים, אחריהם עקבו החוקרים בתקופה שבין יולי 1989 ואפריל 2005 לזיהוי היארעות שברים. במהלך תקופת המעקב, 905 נשים ו-337 גברים פיתחו שבר ראשוני. מביניהם, 253 נשים ו-71 גברים חוו שבר חוזר.

הסיכון היחסי לשבר חוזר בנשים עמד על 1.95, לעומת 3.47 בגברים. הסיכון האבסולוטי לשברים בגברים ובנשים היו דומה, עם כ-36.5 מקרים ל-1000 שנות אדם, בנבדקים בגילאי 60-70.

הסיכון המוגבר לשבר חזור נותר בעינו למשך עד 10 שנים לאחר השבר הראשוני ושברים בכל האתרים, פרט לשברים בצלעות בגברים ושברים בקרסול בנשים, העלו את הסיכון לשבר חוזר. שברי ירך וחוליות לוו בסיכון גבוה במיוחד לשברים חוזרים.

פקטורים המנבאים שבר בנשים היו מדדי BMD בצוואר הירך, גיל ומצב עישון. בגברים, מדדי BMD בצוואר הירך ניבאו גם שבר עתידי, וכך גם פעילות גופנית וצריכת סידן.

לדברי החוקרים, למיטב ידיעתם, מדובר במחקר הראשון, שבחן בצורה נרחבת את כל השברים בעוצמה נמוכה בקבוצת גברים ונשים בגילאי 60 ומעלה, במהלך תקופה של 16 שנים. הממצאים מצביעים על סיכון אבסולוטי דומה לשבר עתידי בגברים ובנשים. הם מאמינים כי מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בחוסר תשומת הלב הניתנת לאוסטיאופורוזיס וטיפולים ביוזמת צוותים רפואיים.

JAMA 2007;297:387-394.

לידיעה במדסקייפ