מרבית המחקרים שעסקו בחינוך בנושא הכאב בקרב סטודנטים לרפואה, התמקדו בידע של הסטודנטים, אך  מעט מאוד ידוע אודות כישורי הראיון והערכת הכאב. בסיום שנת הלימודים החמישית, ובתחילת השנה השישית, הסטודנטים התבקשו להשיב על שאלון ממוחשב במטרה להעריך את ההתייחסות לנושא כאב בתכנית הלימודים. בנוסף, כישורי התקשורת של הסטודנטים בשנה החמישית ללימודי רפואה, הוערכו באמצעות מבחני OSCE (Objective Structured Clinical Examination).

הסטודנטים קיבלו חולה סטנדרטי הסובל מ-Postherpetic Neuralgia, שקיבל הוראות לדמות תחושות דיכאון וייאוש.

סה”כ, שאלונים נמסרו ל-97 סטודנטים במסגרת המחקר, 35% השיבו על השאלונים והזדהו בשמם. כל הסטודנטים שענו על השאלונים כתבו כי ההוראה שקיבלו בנושא כאב פוסט-הרפטי וטיפול בנוגדי-דיכאון היתה מספיקה. OSCE נראה כלי מתאים להערכת החינוך בנושא כאב כרוני.

88% מהסטודנטים הגיעו לאבחנה הנכונה, אולם, רק 35% העלו שאלות בנושא הפרעה שינה, ו-16% שאלו על תסמיני דיכאון.

לדברי החוקרים, כאשר מבקשים ליישם תכנית לימודים בנושא הוראת כאב, יש להתייחס לשיטות פדגוגיות שמטרתן לסייע לסטודנטים ליישם את הידע שרכשו באופן פרקטי. חשוב לבצע הערכה פורמטיבית של הידע והכישורים, במטרה לפתח תכנית לימודים פונקציונאלית בנושא כאב.

Eur J Pain. 2006 Feb;10(2):167-70

לידיעה ב-Pubmed