ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Arthritis and Rheumatism, עולה כי רמות נמוכות של אסטרדיול והמטבוליטים שלו בשתן קשורות משמעותית עם התפתחות של אוסטאוארתריטיס בברך בקרב נשים בגיל העמידה.

הדבר פותח אזור חדש של מחקר, שיכול לבדוק את התפקיד והתרומה של הורמונים טבעיים בהתפתחות של אוסטאוארתריטיס.

החוקרים ציינו כי ההבדלים בין המינים בשכיחות של אוסטאוארתריטיס מציעים, שהורמוני מין או שינויים בהורמונים אלה הקשורים עם מנופאוזה יכולים לתרום לפתולוגיה של ארתריטיס.

במחקר השתתפו 842 נשים לבנות ואפריקאיות אמריקאיות בגיל ממוצע של 42.3 שנה ועם BMI של 28.5. השכיחות של אוסטאוארתריטיס בברך בנקודת ההתחלה הייתה 11% וההיארעות השנתית הייתה 3.2%. קרוב ל-75% מהנשים היו פרה מנופאוזליות.

רמת אסטרדיול המתוקננת בסרום בנשים עם אוסטאוארתריטיס בברך הייתה נמוכה ב-15% בהשוואה לנשים ללא אוסטאוארתריטיס בברך, ההבדל היה לא משמעותי. אך לנשים אלה היו רמות נמוכות יותר משמעותית של המטבוליטים של אסטרדיול : 2-hydroxyestrone ו- 16-alpha-hydroxyestrone.

יתרה מכך, לנשים, שפיתחו אוסטאוארתריטיס בברך, היו סיכוים גדולים יותר משמעותית להיות בעלות ריכוזי אסטרדיול (בשלב פוליקולרי מוקדם) באחוזון הכי נמוך בנקודת ההתחלה. בהשוואה לנשים בטווח הממוצע, ה-OR היה 1.88 לאחר תקנון ל-BMI, לגיל ולעוד משתנים. ה-OR עבור ריכוזי 2-hydroxyestrone היה 2.9.

החוקרים מצאו כי נשים, שפיתחו אוסטאוארתריטיס בברך, היו יותר עתידות להיות בעלות יחס של 16-alpha-hydroxyestrone ל- 2-hydroxyestrone, שהיה באחוזון הכי גבוה (OR -1.86).

למרות ממצאים אלה, החוקרים מסכמים כי המחקר אינו מצביע שרופאים צריכים לרשום עכשיו טיפול הורמונאלי עבור חולות עם ארתריטיס, אך אם מידע זה יאושר, הוא יכול לפתוח אזורים חדשים של מחקר עבור התערבויות טיפוליות.

Arthritis Rheum. 2006;54:2481-2487

לידיעה במדסקייפ