סרטני שד, ערמונית וריאות שולחים לעיתים קרובות גרורות לעצמות, דבר הפוגע ברה-מודלינג התקין של העצם. הגרורות גורמות ליצירת עצם חדשה (תגובה אוסטאובלסטית) או להרס עצם (תגובה אוסטאוקלסטית), אשר קשורים להיפרקלצמיה, כאב, שברים וסינדרומי לחץ על עצבים.

גרורות בעצמות נמצאות באינטראקציה עם המיקרו סביבה של העצם. תאי הסרטן עושים מודולציה לתפקידים של האוסטאובלסטים ושל האוסטוקלסטים כדי ליצור יצירת עצם חדשה או ספיגת עצם, דבר המביא לגירוי משני של התפתחות הגידול. ממצאים חדשים שיצאו לאחרונה מציעים, שלתאי T יש מעורבות בתהליך זה.

גרורות של סרטן לעצמות יוצרות פקטורים כגון חלבון PTH-rt (parathyroid hormone-related), אינטרלוקין 7 ואינטרלוקין 8 (IL-7, 1L-8), שיכולים לגייס או לאקטב תאי T. תאי T אלה מעורבים ברה-מודלינג של העצם ויכולים לגרום לספיגת עצם אוסטאוקלסטית. ספיגת עצם משחררת TGF בטא, שיכול לדכא תגובות חיסוניות אנטי גידוליות של תאי T.

בנוסף לכך, תאי סרטן מפרישים גם אנדותלין 1 המגרה ריבוי אוסטאובלסטים. אוסטאובלסים לא בשלים גם מגיבים לגורמים אוסטאוליטים, כגון PTH-rt, IL-1, 6, 8 11. רוב גורמים אלה משנים את הביטוי של מולקולות הרגולציה RANKL (receptor activator of nuclear factor-κB ligand) ושל אוסטאופרוטגרין לכיוון יצירת ואקטוב אוסטאוקלסטים.

רה מודלינג של העצם משחרר גורמי גדילה ממטריקס העצם במהלך תהליך ספיגת העצם. אינטראקציות בין תאיות אלה מניעות מעגל מרושע, ששם התרבות מהירה של הגידול והרס העצם מזינים זה את זו. לכן המיקרו סביבה של העצם היא מיקום ייחודי עבור גדילת והישרדות הגידול.

תרופות אנטי ספיגה, כגון ביספוספונטים, מאושרות לטיפול בגרורות בעצמות של גידול סולידי. לאחרונה נמצא כי תרופות אלה מאקטבות את הפעילות הציטוליטית של תאי γδ T. כלומר, מעכבי TGF בטא או תרופות אנטי ספיגה יכולים להיות יעילים בשיפור חיזוק תגובות חיסון אנטי גידוליות בעצם.

לסיכום, תאי T (שיכולים לעשות רגולציה לרה מודלינג בעצם) באתר של גרורות בעצמות יכולים להיות מדוכאים תפקודית על ידי גורמים במיקרו סביבה של העצם. במקום לפעול נגד תאי הגידול, הם יכולים להעלות את ספיגת העצם, ובכך הופכים את העצם לאתר של גדילת הגידול.

Curr Opin Rheumatol. 2006; 18(4):396-404

לידיעה במדסקייפ