ממחקר כפול סמיות אקראי שנערך לאחרונה עולה כי יונטופורזיס (Iontophoresis) עם חומצה אצטית יעילה יותר מאשר יונטופורזיס עם דקסאמתאזון (DEXAMETHASONE ) להקלת כאבים ונוקשות הנגרמים בשל דלקת חיתולית של כף הרגל (plantar fasciitis). ואולם, השפעות טיפול זה הינן קצרות טווח. המחקר פורסם בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט (British Journal of Sports Medicine).

החוקרים ציינו כי ישנם דיווחים קודמים שיונטופורזיס עם דקסאמתאזון או חומצה אצטית מועילים למטופלים עם דלקת חיתולית של כף הרגל. ואולם, הוסיפו החוקרים, לא נעשתה עד כה השוואה בין שני החומרים, ואין דיווחים בנוגע ליעילות של LowDye taping בטיפול בבעיה זו.

החוקרים בדקו 31 מטופלים עם medial calcaneal origin plantar fasciitis, שהייתה סימפתומטית למשך חודש ימים לפחות.

המטופלים חולקו אקראית לקבלת יונטופורזיס עם 0.4% דקסמתאזון (11 מטופלים), עם 5% חומצה אצטית (10 מטופלים) או עם פלצבו (10 מטופלים). ניתנו 6 טיפולים ביונטופרזיס עם כל אחד מהחומריםבתקופה של שבועיים. LowDye taping הוחלף בכל ביקור, והופסק בסיום השבועיים.

על פי הדיווח, המטופלים העריכו את מידת הכאב והנוקשות מהם הם סובלים בתחילת המחקר, לאחר שבועיים ולאחר 4 שבועות, תוך שימוש בסקאלה אנלוגית ויזואלית של 10 ס”מ.

החוקרים דיווחו כי בסיום השבועיים, כל המטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בכאב בבוקר ובכאב הממוצע בשבוע החולף, אולם חומצה אצטית הייתה היעילה ביותר. ואולם, בביקור המעקב לאחר 4 שבועות, ההשפעות על הכאב לא נשמרו באף לא אחת מהקבוצות. תבנית דומה נצפתה בנוגע לכאב הנותר ולכאב החמור ביותר ביומיים החולפים.

בכל אופן, תועלת הטיפול בכאב עם חומצה אצטית ועם פלצבו אבדה בתום 4 שבועות.

במונחי נוקשות בוקר, כל 3 הטיפולים הורידו את חומרתה, אולם ההבדלים היו בעלי מובהקות סטטיסטית רק בקבוצה שקיבלה חומצה אצטית וקבוצת הפלצבו. הפחתת הנוקשותנשמרה רק בקרב המטופלים שקיבלו חומצה אצטית.

עוד עולה מהדיווח כי 5 מטופלים פיתחו גירוי עורי כתוצה מה- LowDye taping, ולפיכך המליצו החוקרים לא להשתמש בשיטה זו למשך יותר משבועיים.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Br J Sports Med 2006;40:545-549.