מתוצאותיו של מחקר ראשון ב- fentanyl טרנס-דרמאלי עבור כאבים כרוניים, לא ממאירים, עולה שהפורמולציה הנ”ל מבקרת כאב של אוסטיאואתריטיס (שיגרון ניווני) בברך או בירך, בעוד גורמים אחרים נכשלו בסיפוק הקלה בכאב.

כל התרופות הנפוצות בשימוש עבור שיגרון ניווני הינן בעלות סיכון לתופעות לוואי, הכוללות כיבי קיבה, מחלות כליה, הרס הכבד ותופעות קרדיווסקולאריות עוינות.

בהתאם לפירסומים האחרונים, fentanyl טרנס-דרמאלי (TDF) נסבל יותר מאשר אופיואידים אוראלים חזקים אחרים ובעל היתרון של זמן חיים ארוך במינון אינטרוולים במהלך 3 ימים.

המחקר כלל מטופלים הסובלים משיגרון ניווני בברך או בירך הדורש ניתוח החלפת מפרק. כאבם של המטופלים לא הוקל עם אופיואידים אוראלים חלשים או בלי acetaminophen.

כאשר החל השלב הראשון במחקר, המשיכו המטופלים בשימוש הגורם האנטי-דלקתי בו השתמשו קודם לכן, כולל acetaminophen, אך השימוש באופיואידים אוראלים חלשים הופסק.

לאחר מכן, נבחרו המטופלים באופן אקראי ל- TDF או פלצבו למשך 6 שבועות.

עד סוף המחקר, 106 נבדקים נשארו תחת טיפול ה- TDF ו- 93 בטיפול הפלצבו.

נטיית המטופלים הייתה לפרוש מטיפול הפלצבו עקב יעילותו הבלתי מספקת בעוד הנשירה מטיפול ה- TDF הייתה בגלל תופעות לוואי חמורות, בעיקר בחילות, הקאות וסחרחורות.

עם זאת בסיום המחקר, רק 8% מהמטופלים דיווחו על תופעות לוואי הקשורות ל- TDF.

כמעט בכל המדידות, TDF קיבל ניקוד גבוה יותר מהפלצבו בהקשר של הקלת הכאב.

בסוף הטיפול, מינון התרופה עבר טיטור לרמה של מדבקה (המכילה את החומר הפעיל) אחת בכל 3 ימים.

3 ימים לאחר שהוסרה המדבקה האחרונה, דווח בעיקר על סימפטומים של נדודי שינה חמורים.

החוקרים מסכמים שהתוצאות מדגימות את האפשרות שבשימוש אופיואידים חזקים במטופלים עם אוסטיאואתריטיס.

מכיוון שהתערבות כירורגית של החלפת מפרק מפחיתה את הכאב, ידרשו המטופלים לטיפול TDF לזמן יחסית קצר (במהלך זמן ההמתנה לניתוח).

לדיווח במדסקייפ

Arthritis Rheum. 2006;54;1829-1837