מתוך ממצאים של מחקר שהוצגו בדיון שנערך בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (AAD) עולה, שטיפול ב- Adalimumab (Humira) הינו יעיל כנגד מחלת עור של דלקת פרקים פסוריאטית במטופלים עם רמות חומרה משתנות של המחלה.

המחקר הקנדי הנוכחי נערך ע”מ לקבוע האם ישנו קשר בין רמת חומרת הפסוריאסיס בתחילת הטיפול עם adalimumab ובין תגובתיות המטופלים.

המחקר היה תת-אנאליזה של מחקר אקראי, בין לאומי גדול הקרוי בר”ת ADEPT.

הנבדקים חולקו לרבדים ע”ב שימוש ב- methotrexate והאם היו בעלי פחות או יותר מ- 3% שטח חיצוני נגוע בגוף.

המטופלים קיבלו 40 מ”ג adalimumab (151 נבדקים) או פלצבו (162 נבדקים) בכל שבוע שני במשך 24 שבועות.

יעילות הטיפול נמדדה ע”פ מס’ קריטריונים: תגובתיות לפי קנה מידה של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה (ACR)-  ACR20 (20% תגובה), האזור הפסוריאטי ואינדקס החומרה- PASI והערכה כללית ע”י רופא- PGA.

התוצאות הראו ש- ACR 20/50/70 תגובתיות בשבוע 24 היו 57, 39 ו- 23 מטופלים מקבוצת ה- adalimumab בהשוואה ל- 15, 6 ו- 1 מטופלים מקבוצת הפלצבו.

החוקרים דיווחו שתגובתיות PASI 50/75/90 בשבוע 24 היו 75, 59 ו- 42 מטופלים מקבוצת ה- adalimumab בהשוואה ל- 12, 1 ו- 0 מטופלים מקבוצת הפלצבו.

לאחר 24 שבועות, אחוז המטופלים שהשיגו תגובתיות של PASI 50/75/90 היו זהות בשתי הקבוצות.

אחוז המטופלים ללא דלקת פרקים של פסוריאסיס או כמעט ללא בשבוע 24 היה 75% עבור אלה עם פחות מ- 3% מעורבות גופנית חיצונית ו- 38% עבור אלה עם יותר מ- 3% מעורבות.

החוקרים סיכמו שבתת-אנאליזה זו ניתן היה לצפות בשיפור קליני משמעותי עבור מטופלים עם פסוריאסיס מתון עד חמור בנקודת ההתחלה כמו עבור אלה שהתחילו את הטיפול בחומרה נמוכה יותר של המחלה.

ראוי לציין, לסיום, ש- Adalimumab הוא נוגדן אנטי- TNF אנושי מלא והינו מאושר לשימוש עבור טיפול בדלקת פרקים שגרונית ופסוריאטית.

לדיווח ב- Doctor’s Guide