מתן מעכבי Cyclooxygenase-2 (Cox-2) לפני ניתוח נחשב טיפול יעיל בטיפול בכאב לאחר הניתוח. מחקר חדש נועד לבחון את יעילות טיפול טרום-ניתוחי במעכבי Cox-2 על כאב פה לאחר הניתוח ולהשוות את עוצמת הכאב עם ייצור Prostaglandin E2 (PGE2) וביטוי Messenger RNA (mRNA) של איזופורמים של Cyclooxygenase (Cyclooxygenase-1, Cyclooxygenase-2) באתר הניתוח במהלך התקופה שלאחר הניתוח.
המחקר כלל 60 נבדקים עם הפרעה בשן טוחנת תחתונה. הנבדקים חולקו באקראי לשלוש קבוצות טיפול במינון יחיד פלסבו, 50 מ”ג Rofecoxib או 550 מ”ג Naproxen שעה אחת לפני העקירה. עוצמת הכאב הוערכה באמצעות מדדים קטגורילים ו-Visual Analog Scale, כל 30 דקות מדקה 90 עד דקה 240 לאחר הניתוח. בזמנים אלו, נבדק גם ייצור PGE2 בכיס האלבאולרי. ביטוי mRNA של Cox-1 ו-Cox-2 נקבע ע”י RT-PCR של דגימות חניכיים שנאספו במהלך עקירת השן ו-240 דקות לאחר הניתוח.
עוצמת הכאב וייצור PGE2 בקבוצת הפלסבו עלתה לאורך המחקר. Naproxen מנע כאב והוריד את PGE2 שהשתחרר בכל נקודת זמן. Rofecoxib הוריד את ייצור PGE2 בהשוואה לפלסבו מדקה 150 והלאה, בעוד שאפקט שיכוך כאבים נרשם לאורך כל התצפית. במבחני mRNA של דגימות חניכיים שנאספו בזמן עקירת השן זוהה ביטוי של Cox-1 בעוד ש-Cox-2 לא ניתן היה לאתר. בסיום התצפית, לא חל שינוי בביטוי mRNA של Cox-1 בעוד שנרשמה עליה משמעותית בביטוי mRNA של Cox-2.
לסיכום, מהמחקר עולה כי מתן מעכב סלקטיבי של Cox-2 לפני הניתוח, מבטיח בקרה יעילה של הכאב לאחר הניתוח. מאמינים כי חסימה סלקטיבית של Cox-2 באתר הניתוח אינה אחראית בלעדית לאפקט משכך הכאבים בתקופה שלאחר הניתוח.
Anesthesiology 2006 Jan;104(1):152-157 .
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!