כאב

שליש ממקרי המוות בשל דימום במערכת העיכול נובע מ-NSAID (מתוך Am J Gastroenterol)

בערך שליש מכל מקרי האישפוז והמוות הקשורים לדימום במערכת העיכול יכולים להיות בשל שימוש ב-NSAIDs או אספירין, מציע מחקר חדש מספרד. עד שליש מהמקרים קשור לאספירין במינון נמוך.

בכדי להעריך את הסיכון לתמותה שנגרם מסיבוכי GI במשתמשי NSAIDs, בדקו החוקרים נתונים מבתי חולים בספרד משנת 2001. הנתונים כללו אישפוזים הקשורים לכיב פפטי או סיבוכים כמו דימום או התנקבות, וכן שימוש בתרופות בחודש שלפני האישפוז.

הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט של American Journal of Gastroenterology.

8010 אירועי GI דווחו, ומתוכם אחוז התמותה היה 5.7%. למרות שהאישפוזים בשל סיבוכים במערכת העיכול העליונה היו בסבירות של פי 6 לעומת התחתונה, אחוז מקרי המוות היה דומה (5.3% לעומת 5.7%).

החוקרים דיווחו על יחס סיבוכים ומקרי מוות בשל NSAID ואספירין של 36.3%. כמעט 90% ממקרי המוות קרו בחולים מעל גיל 60.

התוצאות מראות כי אחוז התמותה מסיבוכי GI הקשורים ל-NSAID או אספירין נע בין 21.0-24.8 מקרים למיליון תושבים. ניתן לתרגם זאת ל-24.4-28.8 מקרי מוות למיליון מרשמים ומקסימום של 15.3 מקרים ל-100,000 משתמשי NSAID.

החוקרים ציינו כי אחוז תמותה בשל אירועי GI הקשורים לשימוש ב-NSAID דומה לזה הקשור למיתות בעקבות סיכון מקצועי, ושווה ליותר מ-50% ממקרי המוות בשל איידס ב-2001 בספרד.

התוצאות מדגישות את חשיבות מחקרים חדשים ואלטרנטיבות טובות יותר לטיפול בכאב ודלקת בקשישים, להגדיל את מודעות הרופאים והציבור בקשר לבעיות בטיפול ב-NSAID ולידע לגבי אסטרטגיות מניעתיות מתאימות.

במאמר מערכת מסכים הכותב עם מסקנה זו ומציין כי למרות  שאירועי GI עם NSAID עם חשיבות קלינית אינם נפוצים, בגלל המספר הגדול של החולים שלוקחים תרופות אלו, בהערכה אחוזית סיבוכים אלו נשארים דאגה ממשית לבריאות הציבור.

Am J Gastroenterol 2005;100:1685-1695

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת: התרופות מקבוצת מעכבי COX-2 (כמו ויוקס, סלקוקס וכד’) היו אמורות להוות פתרון, חלקי לפחות, לסיכון לדימומים במערכת העיכול, אך החשש מפני הסיכונים הקרדיווסקולרים מפחית מאפשרות השימוש בהן. ייתכן שיש לשקול יותר ויותר שילוב של שימוש ב-NSAID יחד עם תרופה ממשפחת ה-PPI (כמו לוסק או זוטון). בעניין זה נמליץ על עיון במאמר מערכת שנסקר בג’ורנאל קלאב 444 על פי מאמר סקירה מה-NEJM שדן בשאלת הטיפול באוסטיאואתריטיס בעידן שלאחר הוצאת הויוקס מהשוק

לקישור

<!–


–>

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה