הכנס השנתי 2004 היה הגדול ביותר מאז החלה האגודה הישראלית לכאב לקיים כנסים מדעיים, בתחילת שנות השמונים. בהמשך לחלק המדעי, שבו הוצגו חידושים במחקר בסיסי וקליני של מצבי כאב, נוסף השנה יום קליני, שבו נדונו ארבעה מצבים מייצגים של כאב מתמשך, ודרכי הטיפול בהם.

            האגודה הישראלית לכאב הנה חלק (Chapter) מהארגון הבינלאומי ללימוד הכאב (IASP), החל משנת 1984. היא מאגדת בתוכה את כל העוסקים בחקר וטיפול בכאב: רופאים, רופאי שיניים, אחיות, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים וחוקרים. מטרות האגודה המוצהרות הן:

א.      לטפח ולעודד מחקר במנגנוני כאב ובתסמונות כאב.

ב.      לשפר ולייעל את אופן הטיפול בחולי כאב חריף או כרוני.

ג.       לעודד הקמת מרכזים לטיפול בכאב בארץ.

ד.      להפיץ מידע בקרב הקלינאים השונים לגבי טיפול במצבי כאב וחשיבותו.

ה.     להביא לידיעת הציבור חידושים ותוצאות מחקרים בנושא הכאב והטיפול בו.

ו.         לפתח את ההוראה בנושא הכאב והטיפול בו.

ז.       ליצור קשרים עם ארגונים מדעיים וציבוריים בישראל ובחו”ל, כולל ייצוג מומחים מישראל באירופה ובעולם.

       ועד האגודה עוסק באופן פעיל בקידום מטרות אלה דרך פרסומים ואירועים בחסותו, שבוע “ישראל נאבקת בכאב” שבו מועלה הנושא בתקשורת ובכנסת, ועדה הפועלת ליצירת התמחות רפואית ברפואת כאב, ובאמצעות כנס שנתי איכותי, שרמתו המדעית גבוהה, ובמסגרתו גם פעילות חברתית בערבים, במטרה לגבש את הנפגשים.

במוקד החלק המדעי של הכנס השנה עמדו שני נושאים: כאב ממקור עצבי וכאב סרטני. בנוסף, הוצגו חידושים בתחום כאב בפ??נים, ונסקרו לעומק תחומים נוספים, החל מכאבי ברך, דרך דילמות סיעודיות ועד לגישות התנהגותיות בטיפול בכאב. עבודות מקוריות הוצגו במושב שיוחד לכך.

כאב ממקור עצבי

ד”ר אן-לואיז אוקלנדר, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, הציגה את המידע שנאסף במעבדתה, ובה מצאה קשר בין דגנרציה של קצות עצבים דקים חסרי מיאלין (סיביC ) וכאב נאורופטי

פרופ’ מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים הציג מנגנון המסביר שתי תופעות קליניות עיקריות: התקפי הכאב היורה האופייניים לנאורלגיה ובעיקר בטריגמינל נאורלגיה, והעצמת תחושת הכאב (היפרפתיה) המוכרת אצל חולים אלה.

גילוי נוסף ממעבדתו של פרופ’ דבור הוא מוקד של תאים במח, שכאשר מוזרקים בסביבתם כמויות זעירות של פנטוברביטל מושרה מצב של הרדמה כללית ואנלגזיה.

            ד”ר אילון איזנברג מביה”ח רמב”ם ובי”ס לרפואה של הטכניון, התייחס לנושא השנוי במחלוקת של יעילות אופיואידים לשיכוך כאב ממקור עצבי. בסריקת ספרות שיטתית הוא מצא עדויות מספקות ליעילות אופיואידים בהפחתת האלודיניה בטווח הקצר ובהקלה על הכאב הספונטני בטווח הארוך.

כאב ממקור סרטני

נושא זה נבחן מכמה אספקטים.

פרופ’ פטריק מנטיי מאוניברסיטת מינסוטה שבארה”ב, העוסק במנגנוני כאב משניים לגרורות בעצמות, הציג מודל חולדה של סרטן גרורתי בעצם, והראה שלכאב עצמות סרטני מרכיבים דלקתיים, ומרכיבים מתוך הגידול עצמו (tumorugenic). התקווה היא כי הכרת מרכיבים אלה והבנה כיצד הם תורמים לסוגי הכאבים השונים תתרום בעתיד לשיפור הטיפול בשיכוך כאבים מסוג זה.

פרופ’ דניאל קאר מבית הספר לרפואה של הרווארד, בדק עדויות ליעילות טיפולים שונים בכאב סרטני. פרופ’ קאר, שעמד בראש ועדה שבדקה את מכלול הטיפולים בכאב סרטני, הציג את הטיפולים הקיימים ואת העבודות הקליניות המתארות אותם, אך תאר חסר קשה בעבודות קליניות טובות בכל השטח הרחב של כאב סרטני, עד כדי חוסר יכולת להסיק מסקנות לגבי חלק גדול מהטיפולים, ומכאן נגזר גם הצורך המשווע בעבודות מסוג זה.

כאבי פנים

פרופ’ מיכאל טל מהאוניברסיטה העברית סקר את ההבדלים הפזיולוגיים והקליניים בין המערכת הסומטית והמערכת הטריגמינלית. בהשוואה במעבדתו בין מודל נאורומה של העצב הסכיאטי והעצב הטריגמינלי של חולדה, שוני פתופונקציונלי בין שתי המערכות, שיכול לרמז על הבדלים במנגנון ומכאן לשוני בתסמינים הקליניים בין שתי המערכות.

באותה סדנא הציג ד”ר רפי בן אוליאל, קבוצת חולים עם כאבי פנים וסקולריים, באזור האורלי והפרי אורלי בעלי מאפיינים משותפים שלא ניתן לשייכם לאף תסמונת מוכרת. הוא חקר קבוצה זו, והעלה את האפשרות שמדובר בתסמונת כאב וסקולרי שלא תוארה עד כה. פרופ’ צבי רפפורט הציג סדרה בת 70 חולים שלא הגיבו לטיפול שמרני בטריגמינל נאורלגיה ועברו דה קומפרסיה מיקרו וסקולרית דרך קרניוטומיה מאזור הגומה האחורית.

מבין העבודות המקוריות שהוצגו, בלטה עבודתה של הדוקטורנטית ג’סיקה ליבנה, שבדקה קיום כאב כרוני לאחר כריתת שד. מעל 50% מהמנותחות דווחו על כאב משמעותי, בד”כ בקיר בית החזה, וכן בבית השחי, זרוע וכתף בצד המנותח. כ-15% מהן חוו כאב תמידי, והשאר דווחו על כאב התקפי. שכיחות הכאב לאחר ניתוח משמר עם דיסקציה של בלוטות לימפה בבית השחי הייתה גבוהה יותר בהשוואה למצב אחרי Modified Radical Mastecomy.

נותר מספר מצומצם של עותקים מספר התקצירים של הכנס, אותו ניתן לקבל אצל ד”ר דולברג. (dollberg@post.tau.ac.il).

לסיקור הסדנאות שהוצגו ביומו האחרון של הכנס בשיטת מולטימדיה המאפשרת האזנה וצפייה בשקפים בו זמנית – נא הקליקו כאן.