השוואת טיפול במוזיקה לעומת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מרחוק להקלה על חרדה בשורדי סרטן

מקור: J Clin Oncol

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במוזיקה אינו-נחות בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על חרדה בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות. התערבויות מרחוק (טל-רפואה) הובילו לשיפור ממושך ומשמעותי קלינית ברמת החרדה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה תסמין נפוץ אשר אינו מטופל דיו בקרב מטופלים ששרדו ממאירות. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו קו הטיפול הראשון, אך לא לכלל החולים יש גישה להתערבות זו, מגיבים לטיפול, או מעדיפים אפשרות זו בשל הסטיגמה הנלווית. טיפול במוזיקה הינה התערבות יעילה להקלה קצרת-טווח בחרדה, אך לא ידוע אם מהווה התערבות שאינה נחותה בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על חרדה בטווח הארוך.

המחקר האקראי כלל מטופלים ששרדו ממאירות וחולקו באקראי לשבעה מפגשי טל-רפואה שבועיים של טיפול במוזיקה או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו את השינוי במדד חרדה לפי סולם HADS (או Hospital Anxiety and Depression Scale) לאחר 8 שבועות ולאחר 26 שבועות. שולי העדר נחיתות עמדו על 0.35 סטיות תקן, עם הבדל מינימאלי בעל חשיבות קלינית של 1.7 נקודות. תוצאי סיום משניים כללו עייפות, דיכאון, אינסומניה, הפרעה בתפקוד קוגניטיבי ואיכות חיים בריאותית.

מדגם המחקר כלל 300 חולים (74.7% נשים, 76.5% לבנים).

לאחר שמונה שבועות, השינוי הממוצע במדד חרדה לפי סולם HADS עמד על 3.12- (רווח בר-סמך 95% של 3.59- עד 2.65-) עם טיפול במוזיקה לעומת 2.97- (רווח בר-סמך 95% של 3.45- עד 2.50-) עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.15- (רווח בר-סמך 95% של 0.78- עד 0.49), בתוך שולי העדר נחיתות של 1.20 (p<0.001).

לאחר 26 שבועות, השינוי הממוצע עמד על 3.31- (רווח בר-סמך 95% של 3.78- עד 2.85-) עם טיפול במוזיקה ו-3.00- (רווח בר-סמך 95% של 3.47- עד 2.53-) עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.31- (רווח בר-סמך 95% של 0.95- עד 0.32), בתוך שולי העדר נחיתות של 1.28 (p<0.001).

בשתי הקבוצות תועדה ירידה ברמת חרדה מעבר לסף משמעותי קלינית ותואר שיפור דומה בתוצאים המשניים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת של טיפול במוזיקה להקלה על חרדה בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות, כאשר התערבות מרחוק הדגימה שיפור משמעותי קליני וממושך בחרדה.

J Clin Oncol, Jan 6, 2026

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן