בנשים עם סרטן שד ופיזור גרמי ומחלה חיובית לקולטנים להורמונים תועדו תוצאות גרמיות טובות יותר עם משלב טיפול אנדוקריני ו-Radium-223, בהשוואה לטיפול אנדוקריני בלבד, אם כי לא תועדו תוצאות טובות יותר בהערכת שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות או שיעורי ההישרדות הכוללים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית הנשים עם סרטן שד מתקדם מופיעות גרורות לשלד, המציבות אותן בסיכון מוגבר לסיבוכים גרמיים העלולים לפגוע באיכות החיים. Radium-223 מכוון באופן ייעודי לאזורי גרורות לעצמות.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים משני מחקרי כפל-סמיות, מבוקרי-פלסבו להערכת הוספת Radium-223 לטיפול אנדוקריני בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים עם גרורות לעצמות, במטרה לקבוע אם טיפול זה עשוי לשפר את המצב הגרמי.
הנשים במחקר A קיבלו טיפול אנדוקריני בתכשיר יחיד לפי בחירת החוקרים ואלו במחקר B קיבלו Exemestane עם Everolimus. בסה”כ, 382 נשים חולקו באקראי לקבלת Radium-223 או פלסבו כל ארבעה שבועות, עם סך כול של שש מנות.
חציון ההישרדות ללא אירועים המערבים את השלד עמד על 22.2 חודשים בזרוע הטיפול ב-Radium-223, בהשוואה ל-19.9 חודשים בזרוע הפלסבו – הבדל לא משמעותי (יחס סיכון של 0.81, P=0.13). עם זאת, בזרוע הטיפול ב-Radium-223 לא תועד שיפור משמעותי במרווח הזמן עד לעליית פוספטזה בסיסית ממקור גרמי (יחס סיכון של 0.593, p=0.0195).
שיעורי הישרדות ללא התקדמות הדמייתית ושיעורי ההישרדות הכוללים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.
אירועים חריגים על-רקע הטיפול דווחו בלמעלה ממחצית מהנשים בזרוע הטיפול ב-Radium-223 (50.3%), בהשוואה ליותר משליש (35%) מאלו בזרוע הפלסבו. שיעור אירועים בדרגה 3 ו-4 היה גם כן גבוה יותר בזרוע הטיפול ב-Radium-223 (25.7% לעומת 8.5%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ל-Radium-223 ערך מוסף מוגבל בנשים עם סרטן שד עם גרורות לעצמות, כאשר הטיפול אינו משפיע משמעותית על ההישרדות ללא-התקדמות או ההישרדות הכוללת של נשים אלו.
מתוך אתר Researchsquare
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!