אורתופדיה-פיזיותרפיה

התייחסות הארגונים המובילים לקווי ההנחיה לניהול רמת הכולסטרול בדם (Circulation)

דו"ח של ה-AHA וה-ACC בנושא קווי ההנחיה לניהול רמת הכולסטרול בדם מפרסם 10 המלצות להורדת הסיכון למחלה טרשתית קרדיווסקולרית על ידי ניהול רמת הכולסטרול בדם

דו”ח של ה-AHA וה-ACC בנושא קווי ההנחיה לניהול רמת הכולסטרול בדם מפרסם 10 המלצות להורדת הסיכון למחלה טרשתית קרדיווסקולרית על ידי ניהול רמת הכולסטרול בדם:
• אורח חיים בריא מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם טרשתיות (ASCVD) בכל הגילאים. בכל קבוצות הגיל, טיפול באורח חיים הוא ההתערבות העיקרית לתסמונת מטבולית.
• בחולים עם ASCVD קליני
, יש להוריד רמת כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL-C) עם טיפול בסטטינים במינון גבוה.
• בחולים עם ASCVD בסיכון גבוה מאוד
, יש להוריד LDL-C עד 70 מ”ג/ד”ל (1.8 ממול/ליטר). בחולים עם ASCVD בסיכון גבוה מאוד, ניתן להוסיף ezetimibe לטיפול בסטטינים.
• בחולים עם היפרכולסטרולמיה חמורה (LDL-C ≥190 mg/dL [≥4.9 mmol/L])
, יש לטפל בסטטינים במינון גבוה. אם יש גורמי סיכון רבים ל-ASCVD, יש לשקול מעכב PCSK9.
• במטופלים בגיל 40 עד 75 עם סוכרת ו-LDL-C ≥70 מ”ג/ד”ל (≥1.8 ממול/ליטר)
, יש לטפל בסטטינים במינון בינוני מבלי לחשב סיכון ל-ASCVD של 10 שנים.
• במטופלים בגילאי 40 עד 75 שנבדקו לטובת מניעת ASCVD ראשונית
, יש לקיים דיון על הסיכון בטיפול לפני התחלת טיפול בסטטינים.
• במטופלים בגיל 40 עד 75 ללא סוכרת ועם רמות LDL-C ≥70 מ”ג/ד”ל (≥1.8 ממול/ליטר)
, בסיכון ל-ASCVD של 10 שנים של ≥7.5%, יש לטפל בסטטין במינון בינוני.
• במטופלים בגיל 40 עד 75 שנים ללא סוכרת וסיכון של 10 שנים של 7.5% עד 19.9% (סיכון בינוני)
, אם קיימים גורמים מגבירי סיכון יש להתחיל טיפול בסטטינים.
• במטופלים בגילאי 40 עד 75 ללא סוכרת ועם רמות LDL-C ≥70 מ”ג/ד”ל עד 189 מ”ג/ד”ל (≥1.8-4.9 ממול/ליטר)
, בסיכון ל-ASCVD של 7.5% עד 19.9% למשך 10 שנים, אם ההחלטה לגבי טיפול בסטטינים אינה ודאית, יש לשקול מדידת ציון סידן בקורונריים (CAC).
• יש להעריך תגובה לטיפול עם מדידת שומנים חוזרת 4 עד 12 שבועות לאחר התחלת סטטינים או התאמת מינון
, שחוזרת על עצמה כל 3 עד 12 חודשים לפי הצורך.

למאמר ב-Circulation

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה