במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה לחומר חלקיקי עדין – בפרט PM2.5 (או Particulate Matter ≤2.5µm) – מלווה בסיכון מוגבר למחלות ריאומטיות סיסטמיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהום אוויר עשוי לעורר את מערכת החיסון באופן ישיר או עקיף ומצטברות עדויות לפיהן השפעה זו עשויה להוביל להתפתחות מחלות ריאומטיות אוטואימוניות. עם זאת, עד כה אין מחקרים להערכת זיהום אוויר והיארעות מחלות ריאומטיות אוטואימוניות סיסטמיות ומטרתם הייתה להתמקד בקשר זה.
החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לחומר חלקיקי (PM2.5) ואוזון ובין הופעת מחלות ריאומטיות אוטואימוניות. הם בחנו את רישומי בתי חולים בין 2000 ועד 2013 והגדירו הופעת מחלות ריאומטיות אוטואימוניות כאבחנה חדשה של לופוס, תסמונת שיוגרן, סקלרודרמה, פולימיוזיטיס, דרמטומיוזיטיס, פוליארתריטיס נודוזה ומצבים נלווים, פולימיאלגיה ריאומטיקה, וסקולופתיות נמקיות אחרות ומחלת רקמת חיבור לא-מסווגת, על-פי קודי אבחנה או אשפוז.
הערכת חשיפה ל-PM2.5 התבססה על נתוני מערכת Goddard Earth Observation System. בנוסף, החוקרים חישבו את הריכוז הממוצע של אוזון בשנים קלנדריות בין 2002 ו-2012.
מהנתונים עולה כי יחס הסיכון המתוקן למחלות ריאומטיות אוטואימוניות עמד על 1.12 (רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.15) לכל עליה בטווח בין-רבעוני אחד בריכוז PM2.5 (3.97 מק”ג/מ3), אך לא תואר קשר ברור בין חשיפה לאוזון ובין הסיכון למחלות ריאומטיות אוטואימוניות. תקנון עקיף להרגלי עישון לא השפיע על התוצאות.
החוקרים מדווחים כי הם זיהו קשר בין היארעות מחלות ריאומטיות אוטואימוניות ובין חשיפה ל-PM2.5, אך לא תואר קשר דומה עם חשיפה לאוזון. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הקשר בין המרכיבים השונים של מזהמים באוויר ובין מחלות ריאומטיות.
Arthritis Res Ther. 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!