במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות ניתוח פוסט-הוק, מהן עולה כי מעכבי TNF-Alpha עדיפים בסך הכול על טיפול ב-Vedolizumab ו-Ustekinumab בהשגת ריפוי אנדוסקופי לאחר שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן בדרגה בינונית-עד-חמורה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות של Adalimumab, Infliximab, Ustekinumab ו-Vedolizumab להשגת ריפוי אנדוסקופי לאחר שנה אחת שלטיפול בחולים עם מחלת קרוהן בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים אספו נתונים אודות 299 חולים עם מחלת קרוהן מארבעה מחקרים קליניים. הם בחנו את שיעור החולים שטופלו בכל תכשיר ביולוגי והשיגו ריפוי אנדוסקופי מלא לאחר שנה אחת והשיגו בנפרד ריפוי אנדוסקופי של האילאום והמעי הגס. ניתוח רב-משתני שימש להערכת הקשר בין טיפול ביולוגי והתוצאות לאחר שנה אחת, תוך תקנון למשך המחלה, שימוש בסטרואידים וטיפול קודם במעכבי TNF.
בהשוואה למטופלים ב-Vedolizumab, שיעורי ריפוי אנדוסקופי לאחר שנה אחת היו גבוהים יותר בקרב מטופלים ב-Adalimumab (7.1% לעומת 27.9%, יחס סיכויים מתוקן של 5.79, P=0.004) ובהשוואה ל-Infliximab (7.1% לעומת 27.7%, יחס סיכויים מתוקן של 4.59, p=0.008). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין מטופלים ב-Vedolizumab ו-Ustekinumab.
התוצאות היו דומות בקרב חולים ללא חשיפה קודמת לטיפול ביולוגי.
בקרב חולים עם מדד SES-CD של 3 נקודות ומעלה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין התרופות הביולוגיות בשיעורי ריפוי אנדוסקופי של האילאום לאחר שנה אחת. עם זאת, בנוכחות כיבים גדולים באילאום (מעל 0.5 ס”מ), Infliximab לווה בשיעורים גבוהים יותר של העדר כיבים, בהשוואה ל-Vedolizumab (40.8% לעומת 8.7%; יחס סיכויים מתוקן של 5.39, p=0.045). לא תועדו הבדלים אחרים.
באשר למחלת מעי גס, בהשוואה ל-Ustekinumab, הטיפול ב-Adalimumab לווה בשיעורים גבוהים יותר של ריפוי אנדוסקופי של המעי הגס לאחר שנה אחת (29.0% לעומת 62.5%, יחס סיכויים של 3.97, p=0.007), עם מגמה דומה עם טיפול ב-Infliximab (52.4%, יחס סיכויים מתוקן של 2.08, p=0.121). לא תועבדו הבדלים אחרים.
ממצאי פוסט-הוק אלו מעידים כי מעכבי TNF-Alpha עדיפים על Vedolizumab ו-Ustekinumab להשגת ריפוי אנדוסקופי בחולים עם מחלת קרוהן בדרגה בינונית-עד-חמורה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!