בחולים עם מחלת כליות כרונית בשל 5 תחת המודיאליזה, מתן מינון גבוה של Calcifediol בשחרור-ממושך הינו טיפול נסבל היטב המפחית רמות הורמון פאראתירואיד (Parathyroid Hormone, או PTH), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American Society of Nephrology Kidney Week.
מדגם המחקר כלל 44 מבוגרים מ-27 מרכזי דיאליזה בארצות הברית שהיו תחת טיפולי המודיאליזה במשך לפחות שישה חודשים. מבין אלו, 33 היו בזרוע טיפול במינון גבוה של Calcifediol ו-11 חולים היו בזרוע פלסבו.
לאורך שמונה שבועות, מרכיבים דוגמת ויטמין D העשויים להשפיע על רמות PTH נשטפו מהמערכת של החולים לפני שהם חולקו באקראי לקבלת Calcifediol במינון 300 מיקרוגרם שלוש פעמים בשבוע, או משטר פלסבו דומה.
מתן Calcifediol במינון 900 מיקרוגרם בשבוע הוביל לרמות 1,25-dihydroxyvitamin D תקינות, גם בחולים ללא תפקוד כלייתי. רמות 25(OH)D בדם נותרו יציבות מתחילת המחקר עד תום הטיפול, בעוד שבזרוע ההתערבות תועדה עליה מ-160 ננוגרם/מ”ל, לפני התייצבות, אשר אירעה בממוצע לאחר 120 ימים.
רמות PTH בדם, אשר תועדו סמוך לתחילת המחקר, באמצע המחקר ובתום הטיפול, הדגימו מגמת עליה מתמשכת לאורך הזמן בזרוע הפלסבו וירידה לאחר שלושה חודשי טיפול ב- Calcifediol בשחרור-ממושך ולאחר מכן הערכים שבו לרמות הבסיס עד תום הטיפול.
בחולים עם משקל גוף נמוך יותר תועדו רמות 25(OH)D גבוהות יותר ורמות PTH בדם נמוכות יותר.
אירועים חריגים חמורים היו דומים בין מטופלים בזרוע Calcifediol בשחרור-ממושך ובין אלו בזרוע הפלסבו.
הטיפול ב-Calcifediol אושר בעבר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בהיפרפאראתירואידיזם שניוני במבוגרים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3 או 4.
מתוך כנס ה-ASN
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!