בחולים עם תסמונת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder) סיכון גבוה כפליים לאבחנה של לופוס, בהשוואה לאלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research.
אירועים טראומטיים, דוגמת השתתפות בקרב או תקיפה מינית, נקשרו עם שינויים במערכת החיסון ומחקרים קודמים הדגימו שיעורים גבוהים יותר של מגוון מחלות אוטואימוניות בחולים עם הפרעת דחק בתר-חבלתית. כעת ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין ההפרעה הפסיכיאטרית ובין לופוס במדגם גדול ומגוון ולצורך כך, הם השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתוני מדיקייד.
המחקר כלל נתונים אודות מטופלים בגילאי 18-65 שנים אשר היו במאגר מדיקייד במשך לפחות שנה אחת והתגורר באחת מבין 29 המדינות המאוכלסות ביותר בארצות הברית. מדגם המחקר כלל 10,942 חולים עם לופוס, ו-109,420 ביקורות, כאשר לכל חולה לופוס הותאמו 10 ביקורות ללא לופוס, התואמים בגיל, מין וגזע.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין תסמונת דחק בתר-חבלתית ובין לופוס, תוך תקנון לעישון, השמנה, שימוש בגלולות למניעת היריון ומשתנים נוספים.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות הפרעת דחק בתר-חבלתית בקרב חולים עם אבחנה של לופוס עמדו על 10.74 מקרים ל-1,000 (רווח בר-סמך 95% של 9.37-12.31), בהשוואה ל-7.83 מקרים ל-1,000 (רווח בר-סמך 95% של 7.42-8.27) בביקורות. יחס הסיכויים המתוקן ללופוס בקרב אלו עם היסטוריה של הפרעת דחק בתר-חבלתית עמד על 2 (רווח בר-סמך 95% של 1.64-2.46).
ממצאי המחקר מצביעים על מסלול משותף אפשרי בין הפרעת דחק בתר חבלתית ובין לופוס. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון לעומק את הקשר הנ”ל ולזהות יעדים אפשריים להתערבות.
Arthritis Care Res. 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!