מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
ממחקר שפורסם ב-Annals of Family Medicine עולה כי בקרב מבוגרים עם הפרעת דיכאון קלה עד בינונית, תרופות נוגדות דיכאון או אימונים קבוצתיים מפוקחים עלולים להפחית את התסמינים ברמה דומה במהלך החודש הראשון לטיפול. לאחר שלושה ושישה חודשים יתכן וטיפול תרופתי יניב תוצאות טובות יותר. הממצאים מצביעים על כך ש”למרות שפעילות גופנית כשלעצמה אינה יעילה כמו תרופות נוגדות דיכאון, נראה שהשילוב בין השניים מניב תוצאות טובות למדי”, אמרה לורן גרלאך, פסיכיאטרית גריאטרית מאוניברסיטת מישיגן.
המחקר כלל 347 מטופלים בני 65 ומעלה ממרפאות שונות במזרח ספרד. בחלוקה הראשונית, הוקצו 66 מטופלים לקבוצה שביצעה פעילות גופנית -ו93 לקבוצה שטופלה בנוגדי דיכאון. המעקב אחר מצבם נעשה באמצעות סולם .MADRS לאחר החודש הראשון משתתפים משתי הקבוצות הראו הקלה בתסמינים בשיעור דומה (48.1% בקבוצת הפעילות הגופנית לעומת 54.2% בקבוצת נוגדי הדיכאון). לאחר שלושה חודשים, אלו בקבוצת נוגדי הדיכאון היו בעלי סיכוי גבוה יותר להראות הטבה מתמשכת מאשר בקבוצת הפעילות הגופנית (60.6% לעומת 45.6%). דפוס דומה נראה גם לאחר שישה חודשים (49.7% לעומת 32.9% וירידה ממוצעת של 5.8 לעומת 4.04 נקודות מערכי הבסיס בסולם ה-MADRS). אולם, כאשר החוקרים הגבילו את ניתוח התוצאות לאותם משתתפים שסיימו את כל תקופת המעקב, התוצאות לא היו שונות באופן משמעותי בין הקבוצות.
האימונים הגופניים כללו שני מפגשים קבוצתיים שבועיים של שעה אחת שהועברו על ידי מדריכים מוסמכים, בהם המשתתפים ביצעו תרגילי אירובי, כוח, גמישות ושיווי משקל. יותר מטופלים פרשו במהלך המחקר מקבוצת הפעילות הגופנית וההקפדה על האימונים הוגדרה כ’לוקה בחסר’, דבר שאולי גרם להערכת חסר של היתרונות של טיפול זה.
פעילות גופנית עלולה להפחית את תסמיני הדיכאון על ידי השפעות פיזיולוגיות חיוביות הנלוות אליה, הסחת דעת ממחשבות שליליות, ויצרת קשרים עם מתאמנים נוספים, כתבו החוקרים. בנוסף, היא יוצרת רוטינה מסוימת ומטרה משמעותית לצאת עבורה מהבית מה שעשוי להטיב עם המטופלים. על כל פנים, היעילות של פעילות גופנית לטיפול בדיכאון אינה ודאית, ומטופלים מבוגרים לא יוצגו היטב בניסויים לטיפול בדיכאון שבוצעו בעבר.
דיכאון היא מחלה מולטיפקטוריאלית מורכבת ולא תמיד פשוט למצוא עבורה את הטיפול הנכון. המחקר מציע גישה מאחדת בין אפשרויות הטיפול הפרמקולוגיות לבין שינויים באורח החיים (כגון פעילות גופנית). לחולים הסובלים מדיכאון קל (כאשר טיפול תרופתי אינו אינדיקטיבי באופן חד משמעי), פסיכותרפיה והתייחסות לאורח החיים עשויות להוות מקום התחלה בטוח לטיפול. לסובלים מדיכאון בינוני או חמור, ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי. “לאנשים האלה, כנראה שלא הייתי ממליצה על פעילות גופנית בלבד, אבל אני חושב שזו יכולה להיות אסטרטגיית טיפול מצוינת במסגרת התוכנית הכוללת”, אמרה גרלאך.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!