עכשיו זה רשמי- המשקל הוא לא הכול. הצהרה משותפת של איגודי בריאות בין-לאומיים קובעת: מדידת היקף המותן מנבאת טוב יותר סיכוני השמנה. המשמעות: ההמלצה הינה לכלול מדידת היקף המותן בכל בדיקה שגרתית, בשילוב עם מדד BMI

הצהרת עמדה משותפת של איגודי בריאות בין-לאומיים למחלות טרשת ומחלות קרדיומטבוליות בנושא החשיבות של היקף המותן והרכב השומן התוך בטני כגורם סיכון לתחלואה, עשויה לשנות את הנחיות קופות החולים בכל הנוגע להערכת הסיכונים הקשורים בהשמנה. נייר העמדה הבינלאומי, בו לקחה חלק פרופ’ איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, פורסם בסוף השבוע במגזין המדעי היוקרתי  –  Nature Reviews Endocrinology בהמשך להצהרת העמדה הקודמת שלהם בנושא השומן התוך בטני שפורסמה לאחרונה ב-  Lancet Diabetes Endocrinol.

לפי החוקרים בעוד שמדד מסת הגוף-  BMI הפך לכלי המדידה הסטנדרטי והמקובל בכל בדיקה אצל הרופא, מדידת היקף המותניים מהווה אינדיקטור משמעותי לסיכון עתידי לתחלואה במחלות הקשורות בהשמנה כמו סכרת ומחלות לב. ההתמקדות במשקל בלבד, כך לטענת החוקרים בנייר העמדה, הינה מטעה ואינה משקפת את התמונה המלאה.

בדיקת היקף המותן, מציינים החוקרים, הינה יעד טיפולי בעל חשיבות קריטית להפחתת הסיכון הבריאותי לגברים ונשים כאחד, וכי ניתן להשיג הפחתה קלינית רלוונטית בהיקף המותן על ידי התעמלות שגרתית בעוצמה בינונית ו / או התערבויות תזונתיות. ערכי סף להיקף מותן לא תקין אינם אחידים בין גברים ונשים ובקבוצות אתניות שונות. האיגודים מוסיפים כי יש להכשיר אנשי מקצוע בתחום הבריאות לבצע כראוי מדידה פשוטה זו ולשקול אותה כ”סימן חיוני” חשוב בפרקטיקה הקלינית.

פרופ’ שי הובילה עם קבוצתה בשנים האחרונות ניסויים קליניים יוצאי דופן בהיקפם, תוך כדי הדמיות MRI במעקב השינוי ברקמות שומן הגוף. ממצאי המחקרים הישראלים תרמו להבנה כי כל עוד היקף מותן משקף ביתר דיוק את הסיכון לתחלואה ממדד מסת הגוף, חלים שינויים דרמטיים בנפח השומן התוך ביטני (ויסצרלי) והלבבי ובהסננת השומן לכבד וללבלב תוך כדי פעילות גופנית ותזונה ים תיכונית, שאינם משתקפים תמיד בהפחתה במשקל.

לדברי פרופ’ שי, “ההמלצות החדשות, המתבססות על סקירה מדעית נרחבת, תוך התמקדות בהמלצות פרקטיות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות והנחיות עתידיות למחקר ופרקטיקה קלינית, עשויות לסווג טוב יותר אנשים בדרגות סיכון לתחלואת סוכרת ותחלואה קרדיווסקולרית ולהפחית במעט את המשקל כיעד מרכזי ובלעדי.  כל עוד הדמיות הרכב השומן התוך הגופי לא בהישג יד לאוכלוסייה, השילוב של הפחתת היקף המותן, הפחתת יחס שומני הדם ( טריגליצרידים) לכולסטרול הטוב (HDL ), יחד עם הפחתה מתונה במדד מסת הגוף, יהווה הערכה טובה לשיפור פרופיל מאגרי השומן התוך גופיים ולשיפור משמעותי בסטטוס הבריאותי”. 

לפרטים נוספים דוברות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב