מרבית החולים המופנים לחדר המיון בשל מינון-יתר של אופיואידים יכולים להשתחרר לביתם בבטחה כשעה לאחר מתן Naloxone, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Academic Emergency Medicine.
כלל St. Pauls Early Discharge נועד לקבוע אילו חולים יכולים להשתחרר מחדר המיון בעקבות השגחה במשך שעה אחת לאחר מתן Naloxone בשל מינון-יתר של אופיואידים. הכלל מציע כי ניתן לשחרר את החולים בבטחה במידה והם יכולים להתנייד כרגיל ועם רוויון חמצן, חום גוף, קצב נשימה, קצב לב ומדד Glasgow Coma Scale תקינים. מאחר ונדרש תיקוף נוסף של כלל זה להבטחת הולמות הקריטריונים לחולים הפונים לאחר מינון-יתר לא-מכוון של אופיואידים, החוקרים בחרו להשלים את המחקר הנוכחי.
במסגרת המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, אנשי צוות רפואי בחדר מיון בחנו מטופלים שעה לאחר מתן Naloxone טרם ההגעה לבית החולים. הערכה תקינה של החולים נקבעה במידה וכל ששת הקריטריונים של הכלל המקורי נענו.
בסך הכול, 538 חולים קיבלו לפחות מנה אחת של Naloxone טרם ההגעה לבית החולים והועברו לבית החולים שהשתתף במחקר. המשתתפים השלימו הערכה ע”י איש צוות רפואי לאחר שעה ממתן התרפה.
אירועים חריגים תועדו ב-82 חולים (15.4%). הכלל הדגים רגישות של 84.1%, סגוליות של 62.1% וערך מנבא שלילי של 95.6%. רק חולה אחד עם הערכה רפואית תקינה שעה לאחר מתן Naloxone קיבל מנה נוספת של התרופה בעקבות חשד למנת-יתר של הרואין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הכלל האמור יכול לשמש לסיוג חולים עם מינון-יתר של אופיואידים וזיהוי אלו המתאימים לשחרור מוקדם מחדר המיון, זמן קצר לאחר מתן Naloxone. השימוש בכלל זה בחולים בהם חשד קליני נמוך לאירועים חריגים הינה גישה סבירה לריבוד החולים המתאימים לשחרור מוקדם מחדר המיון. עם זאת, יש מקרים בהם יש לנקוט משנה זהירות, כמו למשל במקרים של מינון-יתר של משלב תרופות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם הכלל יעיל גם במקרים של מינוני-יתר של תרופות שונות, שילובים תרופתיים וצורות מתן שונות.
Acad Emerg Med. Published online December 28, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!