פרפור פרוזדוריםAF הינה הפרעת הקצב השכיחה ביותר, (עד 1-2% מהאוכלוסייה הכללית), והסיכון לשבץ או תסחיף עורקי (ר”תSES) פי 5 מהאוכלוסייה הרגילה. הטיפול המניעתי,נוגד קרישה פומי (ר”תOAC),נקבעבמטופליםללא “מחלה מסתמית”, ר”תNVAF,בהתאם לסיכון המחושב בדירוגCHA2DS2-VAScאוCHADS2בעבר, וכאשר הניקוד עובר את הסף,כהתוויה I A.
אירועAFלאחר ניתוח לבחזה, מדווח בשכיחות גבוהה של 20-30% וכרוך גם בסיכון מסוים גבוה יותר לSESולכן קיימת התוויהIIAלטיפולOAC,לרב בהתאם לדירוג הסיכון כמו בNVAF.
אין מידע מקיף לגבי גישת טיפולOACבAFחדש לאחר ניתוחים בכירורגיה כללית,שהם לא לבחזהכpost operative AFר”תPOAF,(בשכיחות מדווחת בין 0.3-4.1%}אוIQR1.4-8 }, בעיקר במטופלים בגיל היותר מבוגר).מקובל היה להתייחס איליהם כאירועAFחולף, (משני לשינויים מטבוליים, המודינמיים, הקשורים לניתוח עצמו), ולהמליץ על תקופה קצרה של טיפול אנטי אריטמי פוסט ניתוחי, ללא צורך לטיפולOACמניעתי לSESארוך טווח כמו בNVAF.
מטרת המחקרלהעריך את הסיכון לSESארוך הטווח במטופלים המפתחיםPOAFחדשבעקבות ניתוח שאיננו ניתוח לב חזה,יחסית לסיכון לSESבאוכלוסייה עם אבחנה ראשונית או משנית שלNVAFלאחר אשפוז,שלא בעקבות ניתוח.
שיטות:המחקר מדנמרק רטרוספקטיבי תצפיתי, מתבסס על מרשמים לאומיים הדניים (מאד מהמנים ,אמינים ומדויקים), מתוכם החוקרים זיהו את כל המטופלים אשרפיתחוPOAFחדש לאחר ניתוח כללי, במשך עשור, בין 1996 ל 2015. אלה עברוהשוואה בpropensity matching1:4 עםמדגם מטופלים עםNVAFעם מאפיינים דומים (של גיל, מין, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם, סוכרת,SESקודם, מחלת לב כלילית, שנת האבחנה), לגבי סיכון ארוך הטווח לSES, אשר נבדק בעזרת מודלים רב משתניםmultivariable Cox regression.
תוצא עיקרי אירועים טרומבואמבוליים: תוצא משולב של שבץ איסכמי,TIA, או טרומבוזיסתסחיףבעורק פריפריאלי ר”תSETIAS.תוצאי משנה כללו תמותה כללית ואשפוז חוזר עם אבחנה ראשונית של AF.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!