ע”פ דיווח בדהמרקר, ממחקר חדש שנערך בישראל בראשותו של פרופ’ דב טשרניחובסקי עולה כי שיעור המימון הפרטי של הטיפול הסיעודי בישראל גבוה פי 3 מזה שקיים בממוצע במדינות ה- OECD : שיעור של 45% לעומת 16% .
החוקרים מדגישים כי בשל קצב ההזדקנות הגבוה של האוכלוסייה בישראל, משבר הסיעוד רק צפוי להחריף . הם מזהירים : “הגידול הצפוי בשיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה והזדקנותם של האזרחים הוותיקים בני ימינו יביאו לכך שצורכי המימון יגדלו בשיעור גבוה יותר ממה שהסדרי המימון הנוכחיים יכולים לממן. יכולת המימון הפרטי תפחת ככל שחלקם של הקשישים באוכלוסייה יגדל על חשבון גילי העבודה. צפויה הרעה במצבו של מעמד הביניים התחתון, שאינו יכול להרשות לעצמו מימון של עובד סיעוד פרטי, ובד בבד אינו יכול לקבל סיוע ראוי לצורך טיפול מוסדי, מפני שאינו עומד במבחני הזכאות”.
הפתרון לדעת החוקרים , הוא להעלות את גיל הפרישה : “התאמת גיל הפרישה להתארכות בתוחלת החיים תביא לחיסכון שנתי של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה, בכספי המוסד לביטוח לאומי וגם בסיוע המוענק לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. חיסכון זה יכול להיות מופנה במלואו לטובת שירותי סיעוד. לכריכת נושא העלאת גיל הפרישה בנושא הרפורמה בסיעוד יש הצדקה מעשית. יתר על כן, מאחר ששני הנושאים נוגעים לאותה אוכלוסייה, יש בכך כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה הפוליטית להשגת הסכמה על שני המהלכים, לעומת הסכמה על כל אחד מהלכים בנפרד”.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!