אורתופדיה-פיזיותרפיה

אנליזה של ה-SPRINT : הירידה בסיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולריים בטיפול אינטנסיבי ביתר לחץ דם בקרב מבוגרים לא באה לידי ביטוי בתפקוד הגופני ( JAMA Intern Med)

התועלת הקרדיווסקולרית של טיפול אינטנסיבי להפחתת לחץ דם, לרבות ירידה באי ספיקת לב, אינה באה לידי ביטוי ביכולת הליכה משופרת בקרב מטופלים מבוגרים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה, כך עולה מאנליזה חדשה של מחקר ה-SPRINT המתפרסמת כעת ב- JAMA Intern Med.

מבין 2,629 משתתפים בגיל מעל 75, לא נמצא הבדל במהירות הליכה בין אלה שהיו בקבוצת הטיפול עם יעד לחץ דם סיסטולי של 120 מ”מ כספית לאלה שהיעד היה מתחת ל-140 מ”מ כספית.

העדר השפעה של טיפול אינטנסיבי להורדת לחץ דם על מהירות הליכה היה עקבי בין כל תתי הקבוצות שהוגדרו לפי גיל, מין, גזע, רמת לחץ דם סיסטולי בתחילת המחקר, היסטוריה של מחלות כיליה, והיסטוריה של תחלאה קרדיווסקולרית.

החוקרים מציינים שמדובר בממצא מאכזב שכן ההערכה הייתה שההשפעה על אי ספיקת לב תבוא לידי ביטוח גם בתפקוד הגופני.

במחקר ה-SPRINT השתתפה אוכלוסייה מעל גיל 50 עם יתר לחץ דם, אך ללא סוכרת. בקבוצה שטופלה באופן אינטנסיבי היה סיכון נמוך יותר לתמותה מכל סיבה של 27% וירידה של 43% בסיכון למוות קרדיווסקולרי, וזאת בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי. תועלות אלה לוו גם בירידה של 38% בסיכון לאי ספיקת לב. עם זאת, בקבוצה האינטנסיבית היו יותר דיווחים על תת לחץ דם, סינקופה, פגיעה כלייתית ורמות אלקטרוליטים לא תקינות.

הסבר אפשרי לכך שהתועלת הקרדיווסקולרית לא התבטאה גם בתפקוד גופני טוב יותר הוא לגורמים הרבים המשפיעים על ניידות ושייתכן שהתערבות לאורך 3 שנים אינה ארוכה מספיק, מסבירים החוקרים.

בתחילת המחקר ל-17.6% מהמשתתפים המבוגרים (גיל ממוצע 79.2, 62.1% גברים) היו מגבלות ניידות (שהוגדרו כקצב הליכה נמוך מ-0.6 מ’ לשנייה או דיווח על קושי בעלייה במדגרות והליכה).

כאמור ההבדל במגמת שינוי קצב ההליכה בין קבוצת הטיפול האינטנסיבי והסטנדרטי היה לא מובהק.

JAMA Intern Med 2017; DOI:10.1001/jamainternmed.2016.9104. Abstract

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

  • מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מניעת נפילות בקרב קשישים (JAMA, CME)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 2: הנחיות למניעת נפילות בקרב קשישים שפורסמו ב-JAMA מתארות שיטות עבודה מומלצות להערכת סיכון לנפילה ולהתערבויות מעשיות, בתפקוד חושי, קוגניטיבי ואוטונומי בבעיות רפואיות פעילוֹת, בתרופות, בסיכונים סביבתיים ובפעילויות יומיומיות.

  • האם הסיכון לתמותה בחולים למעלה מעשר שנים לאחר התקף לב גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית? (J Am Coll Cardiol)

    האם הסיכון לתמותה בחולים למעלה מעשר שנים לאחר התקף לב גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית? (J Am Coll Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי בחולים עם אבחנה של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST שעברו התערבות כלילית מילעורית ראשונית עם טיפול בהתאם להנחיות, שיעורי התמותה לאחר עשר שנים בקרב אלו ששרדו לאחר 90 ימים היו גבוהים ב-2% בלבד בהשוואה לשיעורי התמותה באוכלוסייה הכללית. ברקע […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה