בילדים העוסקים יותר בפעילות גופנית היקף נמוך יותר של תסמיני דיכאון, בהשוואה לאלו שהם פחות פעילים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics.
מדגם המחקר כלל נתונים אודות 795 ילדים בגיל 6 שנים, 699 ילדים בגיל 8 שנים ו-702 ילדים בגיל 10 שנים. החוקרים ביקשו מההורים להעריך את המצב הנפשי של הילדים בגיל שש שנים, לאחר מכן השלימו ראיונות מעקב עם ההורים והילדים בגיל 8 ו-10 שנים במטרה לקבוע אם סבלו מתסמיני דיכאון.
בגילאי 6 ו-8 שנים, הילדים התבקשו לענוד מדי האצה לעקוב אחר התנועות שלהם למשך שבוע אחד, עם הסרת המכשירים רק לצורך מקלחת. מדי ההאצה מצאו כי בגיל 6 שנים, הילדים לרוב עסקו בפעילות גופנית מתונה עד מאומצת במשך 1.19 שעות ביום, וב-8.58 שעות עסקו בפעילות יושבנית.
בגיל שמונה שנים, זמן הפעילות עמד על 1.18 שעות ביום, בממוצע, עם זמן יושבני של 9.22 שעות.
החוקרים בחנו תשעה תסמינים שונים של דיכאון ומצאו בממוצע כי בילדים זוהו 0.52 תסמינים בגילאי 6 ו-10 שנים, לעומת 0.46 תסמינים בגיל 8 שנים.
רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה-עד-בינונית בגיל 6 ו-8 שנים ניבאו פחות תסמיני דיכאון מג’ורי לאחר שנתיים, כאשר כל שעת פעילות נוספת לוותה בירידה מתונה בתסמינים. עם זאת, החוקרים לא זיהו קשר בין חוסר פעילות ובין תסמיני דיכאון.
מהתוצאות עולה כי הגברת פעילות גופנית בקרב ילדים עשויה לסייע במניעת התפתחות דיכאון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!