אורתופדיה-פיזיותרפיה

שימוש במריחואנה מכפיל את הסיכון לתקצובו (מתוך כנס מטעם ה-AHA)

שימוש פעיל במריחואנה לווה בעליה של פי שתיים בסיכון לתסמונת תקצובו (Takotsubo Syndrome, הקרויה גם תסמונת הלב השבור), כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי חדש, שהתבסס על מדגם ארצי של חולים מאושפזים.

בדומה למחקרים קודמים, מרבית החולים במחקר היו נשים לאחר אירוע דחק חד. בקרב גברים עם תסמונת הלב השבור תועדה נטיה גדולה יותר לשימוש פעיל במריחואנה ומטרת החוקרים הייתה לבחון אם קיים קשר בין שימוש במריחואנה ובין הפגיעה הלבבית.

המחקר כלל משתתפים ממדגם National Inpatient Sample בו 33,343 חולים שאושפזו בשל תסמונת תקצובו בין 2003-2011; מבין אלו, 210 דיווחו על שימוש פעיל במריחואנה או שהייתה עדות לכך בבדיקת שתן.

המשתמשים במריחואנה ייצגו תת-קבוצה ייחודית של חולי תקצובו. 64% מהמשתתפים במריחואנה היו נשים ו-36% היו גברים, כאשר מנגד, 92% מאלו שלא השתמשו במריחואנה היו נשים ורק 8% היו גברים.

בהשוואה לחולים שלא השתמשו בסם, קבוצת החולים עם שימוש פעיל במריחואנה הייתה צעירה יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של יתר לחץ דם (38% לעומת 62%), סוכרת מסוג 2 (2.4% לעומת 17.6%) והיפרליפידמיה (15.7% לעומת 52.4%). עם זאת, בקבוצה זו תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות פסיכיאטריות או הפרעות התמכרות. באופן ספציפי, תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון (32.9% לעומת 14.5%), הפרעת חרדה (28.4% לעומת 16.2%) או פסיכוזה (11.9% לעומת 3.8%), עם שיעורים גבוהים יותר של עישון (73.3% לעומת 28.6%), שתיית אלכוהול מופרזת (13.3% לעומת 2.8%), או שימוש בקוקאין או אמפטמינים (11.9% לעומת 0.3%).

מניתוח הנתונים לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לתקצובו, שימוש במריחואנה זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי לתקצובו (יחס סיכויים של 1.99). באלו שהשתמשו במריחואנה תועד סיכון נמוך יותר לתמותה במהלך האשפוז (0% לעומת 1%) וסיכון נמוך יותר לסיבוך לבבי מג’ורי (23% לעומת 32%).

החוקרים כותבים כי על אלו המשתמשים במריחואנה להיות מודעים לסיכון הבטיחותי האפשרי ולהגיב במהירות לתסמינים דוגמת כאבי חזה, קוצר נשימה או דפיקות לב.

מתוך כנס מטעם ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה