שימוש פעיל במריחואנה לווה בעליה של פי שתיים בסיכון לתסמונת תקצובו (Takotsubo Syndrome, הקרויה גם תסמונת הלב השבור), כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי חדש, שהתבסס על מדגם ארצי של חולים מאושפזים.
בדומה למחקרים קודמים, מרבית החולים במחקר היו נשים לאחר אירוע דחק חד. בקרב גברים עם תסמונת הלב השבור תועדה נטיה גדולה יותר לשימוש פעיל במריחואנה ומטרת החוקרים הייתה לבחון אם קיים קשר בין שימוש במריחואנה ובין הפגיעה הלבבית.
המחקר כלל משתתפים ממדגם National Inpatient Sample בו 33,343 חולים שאושפזו בשל תסמונת תקצובו בין 2003-2011; מבין אלו, 210 דיווחו על שימוש פעיל במריחואנה או שהייתה עדות לכך בבדיקת שתן.
המשתמשים במריחואנה ייצגו תת-קבוצה ייחודית של חולי תקצובו. 64% מהמשתתפים במריחואנה היו נשים ו-36% היו גברים, כאשר מנגד, 92% מאלו שלא השתמשו במריחואנה היו נשים ורק 8% היו גברים.
בהשוואה לחולים שלא השתמשו בסם, קבוצת החולים עם שימוש פעיל במריחואנה הייתה צעירה יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של יתר לחץ דם (38% לעומת 62%), סוכרת מסוג 2 (2.4% לעומת 17.6%) והיפרליפידמיה (15.7% לעומת 52.4%). עם זאת, בקבוצה זו תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות פסיכיאטריות או הפרעות התמכרות. באופן ספציפי, תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון (32.9% לעומת 14.5%), הפרעת חרדה (28.4% לעומת 16.2%) או פסיכוזה (11.9% לעומת 3.8%), עם שיעורים גבוהים יותר של עישון (73.3% לעומת 28.6%), שתיית אלכוהול מופרזת (13.3% לעומת 2.8%), או שימוש בקוקאין או אמפטמינים (11.9% לעומת 0.3%).
מניתוח הנתונים לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לתקצובו, שימוש במריחואנה זוהה כגורם מנבא בלתי-תלוי לתקצובו (יחס סיכויים של 1.99). באלו שהשתמשו במריחואנה תועד סיכון נמוך יותר לתמותה במהלך האשפוז (0% לעומת 1%) וסיכון נמוך יותר לסיבוך לבבי מג’ורי (23% לעומת 32%).
החוקרים כותבים כי על אלו המשתמשים במריחואנה להיות מודעים לסיכון הבטיחותי האפשרי ולהגיב במהירות לתסמינים דוגמת כאבי חזה, קוצר נשימה או דפיקות לב.
מתוך כנס מטעם ה-AHA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!