מנתונים שפורסמו בכתב העת The British Journal of Dermatology עולה כי בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת קרוהן ולקוליטיס כיבית, עם עליה גדולה יותר בסיכון למחלת מעי דלקתית בחולים עם פסוריאזיס בדרגה חמורה. יתרה מזאת, הנתונים הצביעו על סיכון מוגבר לפסוריאזיס בחולים עם מחלת מעי דלקתית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית ובין פסוריאזיס. מדגם המחקר כלל את כל המטופלים בדנמרק בגילאי 18 שנים ומעלה, בין 1 בינואר, 1997, ועד 31 בדצמבר, 2012, שהיו רשומים במאגר ארצי. חומרת פסוריאזיס הוגדרה לפי שני מודלים: ביקורים בבית חולים וטיפול תרופתי.
בכלל המדגם (5,554,100 מטופלים) תועדו במהלך המעקב 75,209 מקרי פסוריאזיס, 11,309 מקרי מחלת קרוהן ו-30,310 מקרי קוליטיס כיבית. יחס שיעורי ההיארעות המתוקן למחלת קרוהן עמד על 1.28, 2.56, 2.85 ו-3.42 בחולים עם פסוריאזיס בדרגה קלה, חמורה (לפי ביקורים בבית חולים), חמורה (לפי טיפול תרופתי) ודלקת מפרקים פסוריאטית, בהתאמה. בדומה, יחס שיעורי ההיארעות לקוליטיס כיבית עמד על 1.49, 1.56, 1.96 ו-2.43, בהתאמה.
שיעורי ההיארעות בתוך עשר שנים של מחלת קרוהן עמדו על 2-5 ל-1,000 חולים והשיעורים המקבילים לקוליטיס כיבית עמדו על 7-11 ל-1,000 חולים, בתלות בחומרת פסוריאזיס ונוכחות דלקת מפרקים פסוריאטית.
בנוסף, החוקרים זיהו סיכון מוגבר להיארעות פסוריאזיס לאחר קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאי המחקר, יש מקום להגדלת תשומת הלב לתסמינים גסטרואינטסינאליים בחולי פסוריאזיס.
The British Journal of Dermatology. 2016;175(3):487-492
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!